הוא עומד ומניף את הדגל

הוא גאה

שמח

ילד מחונך

עם עתיד, תקווה.

אותו הילד,

הולך למקום בו לא יודעים מה יקרה.

אם יחזור הביתה, בשלום.

 הוא הולך

גאה, חזק ומוכן.

במדים

עם הקסדה.

היה אפשר לראות סימנים של פחד בעיניו.

בנשימה עמוקה,

הוא נכנס

אל שדה הקרב.

נחוש ומפוחד,

יוצא אל הלא-נודע.

יריות צרחות וקולות של פחד.

 
דממה.

הדממה שהשתיקה הכל.

והוא,

ילד;אדם

שתק.

ומה יגידו הוריו?

כשיבשרו להם שבנם יחזור בצורה שונה,

יחזור במדים קרועים,

בלי פחד,

בלי עתיד, תקווה.

בלי קסדה.

יחזור בארון

עטוף.

באותו דגל, כחול- לבן

דגל ישראל.