מבלי לשים לב עברה חצי שנה ללא תיעוד בבלוג, החורף התחלף לקיץ, שאני מקווה שיעבור בקלות.היו מחשבות, קרו דברים, אבל אולי בגלל שהשקעתי את זמן הכתיבה שלי בתסריט "שכחתי" מהבלוג.
אתמול כשניסיתי להיזכר באירוע מהעבר, ידעתי שהתשובות יהיו כאן. קראתי כל מיני קטעי עבר, צחקתי ושמחתי שיש תיעוד.
שנות העשרים והשלושים שלי היו מלאות בסיפורים מעניינים...
את יכולה לומר לו שקיבלת המלצה ממניחברה סיפרה לי שהכירה מישהו וכשהיא תיארה איך הוא נראה ובמה הוא עוסק זה היה לי מוכר. רק הגיל לא הסתדר לי.
אתמול כשנפגשנו ביקשתי לראות תמונה ומסתבר שאכן זיהיתי נכון...
חברה הכירה לי אותו לפני כמה שנים, היו 2 דייטים מוצלחים שלאחריהם הוא נעלם לשנה ואז ביקש לחדש את הקשר.
העברנו ערב מאוד נעים יחד בדירה שלו ואחר כך הוא רצה שנמשיך להיפגש אצלו בבית ואני חששתי שזה יהפוך ליזיזות, אז התעקשתי שאני רוצה שנצא לבלות. הדרכים שלנו נפרדו. לפני 3 שנים הוא פנה אלי שוב וניסה לחדש את הקשר, לא שיתפתי פעולה.
חיטוט קל בפייסבוק שלו העלה שהוא הפחית כ-5 שנים מהגיל שלו, כפי שחשבתי.
אני לא יודעת אם זה היה נכון להעמיד לה מראה מול הפנים ולשטוח את כל האמת... אבל הרגשתי שאני חייבת לשים את הדברים על השולחן.
"הוא מצויד יפה, היה סקס טוב" אמרתי לה והבחורה בשולחן לידנו סובבה את הראש כמו ינשוף.
אמרתי לה שיש התיישנות ושזה לא ימנע ממנה להמשיך לפגוש אותו ושהיא יכולה לומר שקיבלה המלצה ממני...
המצחיקה אמרה שזה יכול לגרום לו לבקש שלישיה...
ענייני עבודה
שינויים בפתח ואני מחכה שיקרו, כדי שאדע האם הם יהיו לטובה.
עומד להיות שינוי ארגוני וכרגע יש הרבה פרטים בערפל. ככל הנראה המנהל הנוכחי שלי ייצא לפנסיה מוקדמת ויהיה איחוד של כמה מחלקות עם ניהול של מישהו שיש לו מוניטין של אדם רע, יש המכנים שטן.
יחד עם זה יש שמועה של חצי שנה שאקבל תפקיד אחר ושמועה אחרת שעומד להיות קיצוץ של 20% בכח האדם.
קשה להתנהל עם שמועות ומה שהכי הייתי רוצה זה לקום וללכת ולפתוח דף חדש בתחום אחר.
הלימודים שלי לקראת סיום ונראה שיש לי את הכלים כדי לשבת ולכתוב למחייתי.
יש בי צד שמקווה שאני אהיה חלק מה-20% שיילכו הביתה. למעט שבועיים בגיל 20, לא חתמתי אבטלה.
יכול להיות נחמד לקבל כסף מהמדינה ולנוח בבית ואז לחפש עבודה חדשה.
מצד שני, מחכה לי חודש של חופשה בתשלום בחגים, אז אולי זה לא הזמן הנכון.
ענייני בריאותשילוב של ראיה מטושטשת, סחרחורות ותגובות מודאגות של רופאה ששלחה אותי ל-MRI גרמו לי למחשבות הזויות של "האם אוכל להפוך את החתול שלי לחתול נחיה"? יחד עם מחשבה מדאיגה שאם משהו רפואי יקרה, אין מי שיטפל בי.
למזלי היה תור קרוב לבדיקה ואחרי שבועיים מורטי עצבים התקבלו תוצאות ששללו קטסטרופות.
יש לי בעיה באחת מהעיניים, אבל אין הפתעות במח... אני מקווה שימצאו דרך לתקן או לכל הפחות לשמר את מה שקרה לי באותה עין.
זה היה לא נעים, אבל הזכיר לי שאני יותר מדי זמן לבד ואולי הגיע הזמן לחזור להתעניין ולמצוא לעצמי בן זוג.
יהודה ושומרון
לפני כמה שבועות התחלתי עם מישהו. היה בו משהו מוכר שגרם לי לעניין, למרות שהוא לא הטעם שלי.
אז חייכתי, התחלתי לדבר וכשראיתי עניין מהצד השני פלירטטתי ונתתי לו את הטלפון שלי.
הדייט הראשון היה מוצלח וכלל שיחה נעימה, 2 בתי קפה, טיול רגלי מול הים וקצת התנשקויות, שהיו נעימות והיה לי נחמד שהוא יודע את הקו הדק בין להראות עניין ומשיכה מבלי לחצות קוים מסוימים.
הדייט השני היה הזוי. הלכנו לראות סרט, אבל כל מה שהוא רצה לראות זה אברים כאלה ואחרים שלי...
האינפנטיליות שלו הגיעה לנקודת שיא כשישבנו במכונית בחניון של הקולנוע והוא שאל אותי "רוצה לדעת איך קוראים לו?" וכשעניתי שממש לא, הוא שאל "איך קוראים להם?" והצביע על החזה שלי. אמרתי שאין להם שם.
כשהוא חזר על השאלה שוב והתעקש, אמרתי שמבחינתי הוא יכול לקרוא להם יהודה ושומרון ושאני רוצה לצאת מהמכונית וללכת לראות סרט.
כמובן שהוא טרח לידע אותי איך קוראים "לו" ושהוא לא נותן לבנות הזוג שלו תכשיטים, אלא שרשראות של אורגזמות...
סרט לא היה (למעט הסרט שהוא חי בו...), ישבנו בבית קפה ושתקנו יחד. אחרי זמן קצר הוא החזיר אותי הביתה, המשיך עם שבחים על "מיקונוס", שרק גרמו לי לרצות לעבור צד... מאוד הפליא אותו איך אני לא מזמינה אותו לבוא אלי...
מה עם אהבה?אח של חברה התחתן בשבוע שעבר.
היא רצתה להכיר בינינו בעבר, אבל מסיבות כאלה ואחרות לא הייתי מעוניינת.
הוא המשיך לחפש, לצאת ובסוף הכיר, התאהב והתחתן והיא שאלה אותי מה קורה איתי.
אמרתי לי שכבר כמה חודשים שאני לא מחפשת אף אחד. למעט אותו דביל, לא יצאתי לדייט כבר כמה חודשים.
אני צריכה כוחות כדי לחזור לעולם הדייטים. מקווה שיהיו לי כאלה ושגרת הלבד שלי תוחלף בשגרה זוגית.
חופשותלפני כחודש היתה חופשה מושלמת אחת. 6 ימים של אוכל טוב, אויר של אירופה ושופינג משובח.
התאהבתי בוורשה והחלטתי לחזור לבקר בה בשנה השלישית ברצף.
אני לא יודעת למה, אבל אני מרגישה שם בבית. אולי זה משהו גנטי (למרות שיש לי רק רבע פולני) ואולי משהו בשקט ובנעימות עושה לי הרגשה טובה. ברור לי שאני אחזור לשם גם בשנה הבאה.
בעוד 3 חודשים מחכה לי חופשה נוספת, הפעם עם חברות מהעבודה ביעד חדש שעדיין לא הייתי בו.
טיסה קצרה, מחיה זולה ואוכל טוב- מה עוד צריך?
שבוע חדשאחרי שבוע עמוס של 50 שעות עבודה ב-4 ימים, מחכה לי שבוע עמוס יותר...
יש כמה שינויים שאני רוצה לעשות בחיים שלי. לא ברור מה יהיה הראשון בהם, אבל בהחלט יהיו כמה...
שיהיה שבוע מעניין ורגוע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: