~עמק_הבובות~

לא יודעת כמה אנשים שבאמת יצא לי להכיר עדיין קוראים פה....

לא יודעת כמה אנשים שקוראים פה יצא לי עוד להכיר.

לא יודעת אם אנשים עדיין קוראים פה. נקודה.

מי שכן מכיר אותי יודע שאני בנאדם מאוד מתוכנן. חסרת ספונטניות לחלוטין!

אם אני עושה משהו אני צריכה לדעת עליו לפחות יום לפני וגם אז אני מעבירה בראש כל סצנריו אפשרי שרק יכול להתרחש במצב אפשרי/לא אפשרי כלשהו.

זה הערה כללית שתבינו לאן אני חוטרת כאן.

התיכנון המקורי לחיים שלי בערך מגיל 7 (עובדת עליו לפרטי פרטים תוך כדי):

אני ילדה רגילה הרבה חברים, תלמידה מצטיינת, בגיל 15 בתיכון אני מכירה את האהבה הראשונה שלי ואנחנו נהיה ביחד שנה וחצי שבסביבות יום הולדת 16 שלי אני יאבד את הבתולין. אנחנו ניפרד לקראת סוף התיכון שם אני יצא עם מגוון רב עם בחורים צעירים ויצבור ניסיון. במכללה לא יהיה לי חבר ( אחרי הכל אני רוצה להשקיע בלימודים) לפני הגיוס אני יכיר גברבר נחמד ונהיה ביחד מספר חודשים, בזמן הטירונות אני יתקשר אליו כל ערב, ויחזור אליו בסופי שבוע... כמובן שאנחנו ניפרד כי אני יהיה קרבית ומוצבת בבסיס רחוק מהבית. אך את יכיר מקרוב מאוד את המפקד המוכשר ושרמנטי שלי וננהל רומן כ-3 שנים. אחריו אני יסע להמשיך לימודים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק שם אני יכיר את בעלי לעתיד ושנינו נגור בניו יורק עד שנחליט להתחתן. ואז יהיו לנו 2 ילדים ולברדור ונחיה בניו יורק... (עד לכאן הגעתי בנתיים המשך יבוא)

לצערי, התוכנית לא הולכת כפי שאני תיכננתי אותה. הרבה דברים משתבשים בדרך.

בגיל 15 אני לא מכירה את האהבה הראשונה- יותר נכון מנסה להתגבר עליה. לאורך התיכון אני עוברת בין קשרים בלי משמעות לעוד קשרים סתמיים. ומאבדת את הבתולים שלי בקשר של 4 חודשים לבחור וניפרדת ממנו 3 4 ימים אחרי.... לאורך המכללה עדיין אין לי חבר רציני אך אני ממשיכה לעבור בין קשרים. אני מתגייסת והבחור שאני מתקשרת אליו בסוף הטירונות הוא לא שווה את זה ואני מנתקת איתו קשר קצת אחרי. במקום לשבץ אותי ביחידה קרבית רחוק מהבית, השלישה מאיימת עלי בתל השומר. אני בוכה ומשבצים אותי במקצוע בדרום רמאללה. במקום תפקיד במקצוע אני עושה עבודה שטוענים שזה במקצוע אבל כל פקידה מהרחוב יכולה לבצע אותה. ומחכה לעבור לאגף פרוייקטים...המשך יבוא

ועדיין לא מפסיקה לתכנן כל מהלך של החיים שלי!!!!... הייתם חושבים שאני ילמד לקח מאכזבה...לא.

just keep walking my line...