הם הלכו שניהם לחוף הים,הם לא יכלו לחזור הביתה ככה,להורים שמחכים להם שם,הם לא רצו לראות אף אחד.
ככה הם החליטו,ללכת לים,לשקט,לשלווה.
הם נרדמו שם,וכשקמו השמש התחילה לזרוח.
פרק 26
קרני השמש הבוהקות חיממו את אביתר ושירלי
שירלי הסתכלה על אביתר במבט לא מובן, והוא...רק ריחם עלייה...כי ידע שברגע שתיזכר בכל מה שקרה אתמול,
היא רק תרצה למות מרוב כאב ועצב. אביתר חיבק את שירלי כל כך חזק.
היא בכתה ובכתה בלי סוף. מה שקרה אתמול חורר אותה מבפנים...
הם קמו והלכו לכל אורך החוף...הלכו בלי לדבר. היה כל כך שקט...רק רעש הגלים והציפורים המצייצות נשמעו ברקע
בשעה כזאת בבוקר לא היה אף אחד בחוף.
שירלי נעצרה והסתכלה על הים, האוויר הנעים נגע בה..העיף את שערה לצדדים
היא פשתה את שימלתה ונכנסה לים לשחות
המים הצלולים ניקו אותה מכל הרוע מכל הכאב מכל הגועל שקרה לה אתמול
אביתר התישב על החול החמים והסתכל על שירלי. מלא מחשבות צצו בראשו.
הוא לא האמין...אם הוא היה שומר עלייה קצת יותר טוב.
אם הוא מוצא אותה יותר מהר..."אני כל כך אידיוט" חשב לעצמו
הוא כל כך רצה לשחות עם שירלי...להרגיש אותה במים ללטף את שערה לנשק אותה
אבל כרגע הוא לא יכל...הוא הרגיש כאילו הוא חייב להשאיר אותה לבד, לתת לה את הזמן שלה.
שירלי יצאה מהמים והתישבה לייד אביתר...טיפות של מים מלוחים נטפו משערה על גופה..
היא הסתכלה על אביתר במבט כל כך חודר, וחייכה. אביתר הוקסם מימנה. איך היא יכולה לחייך במצב כזה?
"תודה" היא אמרה "על מה?" אביתר שאל אותה
"על זה שאתה כאן...איתי. אתה מקסים"
"את מקסימה. אני כל כך מצטער שלא שמרתי עלייך כמו שצריך"
"זאת לא אשמך אביתר"
"זה כן...אני לא מאמין..מה..מה שקרה לך אתמול.."
אביתר המשיך לדבר..אבל שירלי, היא נזכרה בפרצופים של אותם הנערים...
בחילה עברה בתוכה...היא קמה לרגע, הלכה לאחור ופשוט..נשברה.
צמרמורות ובחילות עברו בגופה. היא הקיאה. הקיאה כמו שלא הקיאה לעולם
"שירלי?? את בסדר?" אביתר שאל בדאגה רבה
"אני נראת לך בסדר? איך אני יכולה להיות בסדר? מה יקרה עכשיו? כל הזמן שמעתי על בנות שנאנסות...לא חשבתי שזה יקרה לי מתישהו...ומה עכשיו? זה ירדוף אותי כל החיים! אני כל כך טיפשה...איך איך איך הדבר הזה קרה לי? למה אני? למה דווקא אני??" שירלי התחילה לבכות....היא השתגעה בתוכה...הראש שלה כאב כל כך. היא לא ידעה מה להרגיש באותו רגע.
אביתר התחיל להלחץ הוא לא ידע מה לאמר בישביל לגרום לה להרגיש יותר טוב...
"דיי שירלי תרגעי..בבקשה..אנחנו...אנחנו נלך למשטרה! אנחנו נלך..אני מבטיח לך הכל יהיה בסדר אל תדאגי"
"בישביל מה ללכת למשטרה אביתר? במילא הם לא ימצאו אותם..הם בטח בורחים עכשיו לאנשהו.. בני זונות..."
"שירלי אני מבטיח לך נעשה הכל כדי שהמשטרה תתפוס אותם!" שירלי הסתכלה על החול...היא רק רצתה ליפול..שהחול יבלע אותה בתוכו עמוק עמוק. "תסתכלי עליי...אני מבטיח לך שירלי" שירלי שתקה. היא לא רצתה לדבר. רק לחשוב.
היה לה כל כך הרבה לומר אבל היא לא ידעה איך..הראש מפוצץ ממחשבות.
אביתר חיבק את שירלי חזק אליו.... הם הסתכלו אחד על השני. הוא כל כך רצה לבכות איתה...להכנס לדמעות שלה...להראות לה כמה אכפת לו כמה הוא דואג לה וכמה הוא אוהב אותה.
אוהב אותה "אני אוהב אותך" אביתר לחש לשירלי...בלי לשים לב.
המשך יבוא ><
[ד"א כאן בר ולדע :) כןכן...יש הבדל בכתיבה..לא?]
שירלי אני אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
XShirley