מלכות האריה הלבקן.
|
|
גשם
גשם. |איזה כיף|
אני שונא את החורף - הוא מדכא אותי.
לא נורא
אתמול אני שלילי,דניאל ועמית המוזר הלכנו לאכול וופל-אמריקאי.
היה קורע. XD
ראשית דבר
אתמול בערך בשעה 6 שלי אני ודניאל יצאנו מהבית של שלי לבית של עמית המוזר.
ואז הלכנו ברגל עד לקניון.
בטיפשותי הרבה סיפרתי להם על ה"פרופלור" [אם תשאלו מישהו מה זה פרופלר היא יעשה תנועות סיבוביות עם הידיים]
ואז הם הלכו ושאלו כל בן-אדם שנתקל בדרכם מה זה פרופלור.
ואז ראינו אישה נחמדה שהחליטה לחדש את השפה העברית |ציטוט|
עמית: סליחה,מה זה פרופלור?
האישה: זו חיה !
עמית: חיה?
האישה: כן,חיה ! עם אף ארוך ואוזניים שמוטות !
עמית: זה לא הדבר הזה של המסוק?
האישה: מה פתאום!? זה חיה.
|בשלב הזה שלי מתחילה להתפקע מצחוק בזמן שדניאל כבר נשכב על הרצפה XD|
האישה: מה אתה רוצה לשגע אותי?!
עמית:לא חס וחלילה.
האישה: זה חיה.נקודה.
אני:אבל זה הדבר המסתובב של המסוק.
האישה: אני שאלתי אותך?! הוא שאל אותך!? אני לא אשאל אותך! והוא לא ישאל אותך! הוא שאל אותי! |ממלמלת משהו בצ'רקסית|.
האישה פונה לעמית ואומרת: זה חמודי.
עוד דיאלוג מעניין בין שלי לדניאל שאוהב להתווכח.
שלי:איכס שפירית.
דניאל:זה זבוב.
שלי:לא איכס זה שפירית.
דניאל פונה למישהו ברחוב ושואל: זה שפירית או זבוב?
המישהו עונה: עזוב אותי מטומטם.תשאל את זה את סבש'ך מטומם!.
היום היה רגיל כרגיל
מחר טיול לאיזה מוזיאון משעמם.
דיווח ציונים.
ערבית- 92
לשון- 96
ספורט- 100
עד כאן,
אלירן
[שיהיה לכם יום טוב]
| |
האסונות של דניאל
-אזהרה-
תכנים אלה לא מומלצים לקריאה ע"י:
ילדים מתחת לגיל 18, נשים הרות ודניאל.
קצת על דניאל [לא שזה מעניין אבל כדאי שתבינו את הסיפור.]
דניאל הוא בן דוד שלי.
הוא בן 14 כמוני,מתופף ומשועמם.
ובעיקר:
יש לו מזל רע.
[תחילת דבר]
מדי שנה סבא שלי מאסף אותי ואת שני בני דודי לצעדה לזכרו של דוד בן גוריון בשדה בוקר.
[ואני שואל: מדוע?! לא יכלו לעשות טקס נחמד וזהו?!-חייבים לעשות צעדה?!]
בקיצור.
שיצאנו מהבית האוטו נתקע. לאחר 15-10 דקות סידרנו את זה והמשכנו לדרכנו. XD
באמצע הדרך האוטו מחליט להתקע באמצע כביש מהיר.
לאחר בערך שעה באה מישהי נחמדה ועזרה לנו.
[וכאן מתחילים האסונות של דניאל.]
כולנו יוצאים מהאוטו.
אבל דניאל נשאר באוטו כמה דקות.
אח"כ הוא פותח את דלת המכונית ו...מכניס את הדלת לאיזה בן אדם בן 50 עצבני ולא נחמד למדי בפרצוף.
הוא מבקש סליחה והולך.
מה מסתבר למזלו של דניאל? שהבן האדם הזה מכיר את סבא שלי ובנוסף גם לא ממש מחבב אותו XDDDD
אח"כ אנחנו יושבים ואוכלים ארוחת בוקר.
וסבא שלי החליט ללכת במסלול של ה-24 קילומטר במקום של ה-7 קילומטר. XD
כשדניאל שמע את זה הוא נחנק מהמים שהוא שתה .XD
כשסיימנו לאכול התחלנו ללכת.
ומה מסתבר???
שהבן אדם הזה ששונא את סבא שלי הולך איתנו באותו מסלול. ההמשך יבוא...XDXDXDXD
בקילומטר ה-3 אנחנו נחים.
דניאל מתיישב ורואה חרדון.
החרדון מסתכל על דניאל.
ובמקום לברוח מדניאל הוא בורח על דניאל XD
החרדון התחיל לפתוח את הפה שלו ולהשמיע קולות של ג'מוס נחנק.
בנוסף הוא עולה לדניאל על הרגל ולא מרפה. {איכס}
דניאל צעק והחרדון ברח.
-אני בתגובה לדניאל:
"יופי דניאל,הברחת את המישהו היחיד שאי פעם חיזר אחריך." XD
בקילומטר ה-7 האח הקטן של דניאל [אליה] מתחיל לחפור.
ואני מצטט:
"תראו הנה אבן."
"תראו הנה עוד אבן".
"תראו הנה עוד אבן"
"וואי איזה אבן יפה-יש לה צבע של פיפי"
דניאל בתגובה:
"לא זה בצבע לבן לא של פיפי."
אליה:
"לא זה לא לבן זה צבע פיפי.
דניאל:
"לא זה לא!@@!"
|דניאל מתכופף ומרים את האבן.|
דניאל:"וואי מה זה הדבר הרטוב הזה"
סבא שלנו:
"כנראה פיפי" XDDDDDDDDD
לקראת סוף הצעדה נגמר המים.
אליה:"אנחנו נמות!!!"
"אני צעיר בשביל למות"
"הו אלוהים,קח את דניאל תשאיר אותי!"
אני:
"מה אתה מקשקש"
"תסתכל מסביבך"
|אני ואליה מסתכלים סביבנו ורואים שממה מדברית|
אני:
"אוקיי,אנחנו נמות."
ואז קרה משהו קטלני ביותר.
דניאל:
"יאוו אני צמא"
האיש המוזר שדניאל פתח עליו את הדלת:
"אתה צמא? שוורצהחייה!"
|מתחיל להתיז על מים |XD
וסבא שלי בתגובה.
"דניאל מה עשית לו"
דניאל מספר לו..
ואז סבא אומר לבן אדם המוזר:
"תמשיך,תמשיך.."
סוף הצעדה.
דניאל הולך לפינת ליטוף ומאכיל את העזים שם.
לפתע העיזה החמודה בשם נחמה מחליטה לנשוך את דניאל
עד שהוא מתחיל לדמם.
סבא שלי בתגובה:
"האהבה כואבת לפעמים" XDD
תכלס דניאל הוא בן אדם ממש נחמד.
רק טיפש וחסר מזל.
מה לעשות שמשפחה לא בוחרים!?
סתם דניאל, אין עליך יא שוורצהחייה.
עד כאן,
אלירן [האריה הלבקן]
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
WHITE LION
)