אני כבר לא מצליח להבדיל בין כאב לנחת, שמחה ועצב, חי ומת.
זה קשה להמשיך לחיות באדישות שגורמת לכל יום להראות כמו
היום האחרון שלי פה, אני משתדל כמה שפחות להוציא את זה החוצה
כי אני שונא את האנשים שמנסים לעודד אותי שאני עצוב, או שלא רואים
שלא בזין שלי לדבר איתם חושבים שאני חייב להם משו ואז אני אומר להם,
"שמע/י לא בזין שי עכשיו לדבר" הם נעלבים, So Fuck Them!
נמאס לי מכל הבולשיט הזה שאני צריך להקשיב לאנשים נמאס לי לנסות
להיות אכפתי לאנשים שאני שונא, נמאס לי להיות תלוי באנשים אחרים,
נמאס לי, פשוט נמאס לי. אולי תקראו לי סנוב אולי תתרחקו ממני אבל בדוגרי,
כולכם על הזין שלי ומי שבאמת חשוב לו הקשר איתי יבין אתזה ומי שלא,
שילך למצוץ לטובאני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
