ואני יודעת שהפעם זה כמו שצריך כי אני מקבלת פידבקים-
"אני מרגיש יותר פתוח איתך מכל גבר או אישה אי פעם בחיי"
ואפילו "השאיפה שלי זה שיום אחד נגור ביחד"
שהוא "משווה את החיבור שיש לו איתה לחיבור שיש לו איתי"
ושהיא התחילה איתו כי "הוא אף פעם לא מתחיל עם בחורות"
שבגלל האלהורות, אתה לא נוהג לשלוח הודעות אלא אם כן יש לייק הדדי
אבל שהפרופיל שלי היה כל כך מושך
שאפילו שעוד לא עשיתי לך לייק
לא יכולת לפספס את ההזדמנות.
אז מה שהוא לא מרגיש כמו עצמו איתה
היא כבר פגשה את החברים שלו
והוא כבר פגש את המשפחה שלה
אני שונאת את זה שהיא ולא אני.
אני שונאת את זה שבסוף מי שלא מתאימה היא זו שזוכה.
ואפילו תקראו לי "הורסת משפחות" (שוב) (למרות שהייתי פה קודם)
היא לא הייתה צריכה לזכות בו.
אז על איזו תקווה ואמונה בדיוק אתם מדברים איתי
שתשעה חודשים של קשר החברות הכי עמוק שהיה לי בחיים
של המשיכה הכי חייתית שאי פעם הרגשתי למישהו
גם הם לא מובילים לשום דבר?
ואגב- יש אבחנה חמה מהתנור הפסיכיאטרי בגהה.
אז חרא על הפרצוף שלי, כי פשוט יש לי אישיות דפוקה ואין יותר מדי מה לעשות עם זה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
הפולניה