| 2/2006
מדריך מחנה יהודה - ירקות חיים (הבלאדי)
חנות ירקות גדולה מכפי הנראה לעין, המספקת למסעדות רבות. מחזיקים סחורה בלאדי (בארגזי-רשות-פלסטינית אותנטיים) מכל הסוגים והמינים. שימו לב לחצילים, הדלעת, השום הירוק(!), ובאופן כללי לאיכות הסחורה שאינה מוטלת בספק. המוכרים חביבים וסבלניים - אם אתם רואים סחורה שלא מוצאת חן בעיניכם, תשאלו! בדרך כלל יש משהו טרי יותר אי שם בחנות.
רחוב האגוז ליד פינת אגריפס.
איך מגיעים: אפשרות אחת היא לרדת באגריפס ולהכנס לשוק דרך רחוב האגוז. אפשרות אחרת היא להכנס לשוק המקורה (עץ חיים) מאגריפס, לפנות בפניה הראשונה שמאלה לרחוב השקד ושוב בפניה הראשונה שמאלה לרחוב האגוז. הולכים כמעט עד סוף הרחוב.
| |
מדריך מחנה יהודה - אטליז רפאל
אטליז משפחתי מצויין ומאוד מקצועי. מספקים לרבות מן המסעדות הטובות בעיר. עדרי בקר במקרר מבטיחים תחלופה מהירה, והעובדים סוחבים רבעי פרות אנה ואנה. חלקי פנים מיוחדים של בקר ועגלי חלב - שקדים (מולז'ס), טחול, ריאות, עטינים, מוח וכו'. בשר לבישול באיכות יוצאת דופן: ראש, זנב, לחיים, שפונדרות, נתח קצבים. כאן, אף יותר ממקומות אחרים, יועילו חביבות וצניעות - הם עסוקים מאוד.
רחוב החרוב. האיטליז נמצא משני צידי הרחוב, כאשר בצד אחד יש תצוגת חלקי פנים, ובשני בשר.
איך מגיעים: נכנסים לשוק המקורה (עץ חיים) מאגריפס, פונים בפניה הראשונה שמאלה לרחוב השקד ואז בפניה השניה שמאלה לרחוב החרוב. לפני רפאל עוברים כמה ירקנים ואטליז נוסף.
| |
כללי השוק
כמה התרשמויות בלתי רשמיות בנושא עשה ואל תעשה (בשום אופן) בשוק מחנה יהודה, ובמידה רבה בשווקים בכלל.
מתי לבוא?
לא ביום ראשון. אין סחורה, רבות מהחנויות סגורות ויתרתן נוטות להתיייחס לבאי-יום-ראשון כאל סוג משעשע במיוחד של פראיירים, ובצדק.
גם לא ביום חמישי. תורים, עומס, חמאס, ואין מצב שהקצב יעשה בשבילכם משהו מיוחד, הוא עסוק נורא.
ימי שישי וערבי חג עוד יותר גרועים. אם אתם חייבים - תבואו, אבל יהיה צפוף.
יום רביעי הכי טוב. אחריו שלישי, ושני (איכשהו. אין הרבה סחורה ביום שני).
לא לבוא לשוק אחרי ארבע. זה מאוחר מדי להרבה דברים. הבוקר מצויין, ובצהריים השוק יחסית ריק שזה עוד יותר מצויין.
קחו את הזמן שלכם. סיבוב במחנה יהודה זה סיפור של שעתיים מינימום.
איך יודעים איפה לקנות?
אחרי זמן מה, כבר תכירו את החנויות הטובות יותר. בדרך כלל הסחורה מוצגת לראווה (גם באטליזים וכו'). במסגרת המדריך הבלתי רשמי הזה, אכתוב כאן איפה אני קונה (פרט למקומות הסודיים, ברוהאהא)
מה עם המחירים? יש על מה לדבר?
ובכן, אם אתם לא כורדים בני שמונים שנה, אין לכם מה להתמקח בשוק מחנה יהודה. גם אם תרוויחו משהו (ספק), שכרכם יצא בהפסדכם, כי המוכרים יאהבו אתכם פחות.
והסחורה? איך בוחרים?
לכל מוכר בשוק כמעט יש סחורה טובה יותר וטובה פחות. הטובה ביותר בדרך כלל מוסתרת.
לפעמים מותר לבחור, לפעמים אסור. אם אתם נחמדים לא יצעקו עליכם - תמיד אפשר לקנות בדוכן אחר.
אין מצב בעולם שמישהו יתן לכם סחורה מאחורה/מהמחסן/מהשק בלי להכיר אותכם היטב, ולדעת שאתם מבדילים בין טוב לרע. לא נורא. בחנויות טובות, גם הסחורה-הטובה-פחות נהדרת בדרך כלל, ואם תבואו מספיק פעמים בסוף יכירו אותכם.
בשל האמור לעיל, כדאי מאוד להיצמד לחנויות מסויימות. למרות האפיל המוצדק של השיטוט בשוק, נוטים מביני הדבר לשוטט, ואז בדרך כלל לקנות באותם דוכנים קבועים.
איך סוחבים את כל זה?
אם אתם באים הרבה לשוק, תקנו לכם עגלת סבתא, אותו מכשיר נפלא המאפשר לכל קשישה רועדת לסחוב מטען בן 20 ק"ג לקטמונים בלי להניד עפעף (בתנאי שמישהו יעזור לה באוטובוס, אבל תמיד יש מי שיעזור).
תחנו קרוב. החניה הצמודה מאוד יקרה (13 ש"ח לשעה, למעשה), אבל יש חניה בתשלום במרכז כלל ובניין כי"ח, בסכומים סבירים בהרבה. חנו כחוק! הפקחים ימ"ש מסתובבים שם כדבורים זועמות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
