Life's a journey, not a destination
"ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב"
|
| 4/2009
אריאל סיקסיק
סיקסיק היקר
אני אומרת את השם שלך ומיד עולה לי חיוך על הפנים - זה מה שהיה קורה תמיד: היית גורם לי לחייך והרבה. כל כך הרבה זכרונות טובים ומצחיקים קשורים אצלי בך: משמרות הלילה במבקר ושיחות עד אור הבוקר ליד הגדר. שיחות על החיים, על אהבה, על הורים, על פילוסופיה והיסטוריה. היית רק שלוש שנים יותר מבוגר ממני אבל למדתי ממך כל כך הרבה...
הייתה בך אנרגיה וכריזמה בלתי מתפשרת, שמחה וצמאון אדיר לחיים, רוח הרפתקנות חסרת מעצורים ושכל חריף ומקורי...
כל מי שנגעת בחייו אהב אותך והיה מוכן לעשות הכול למענך, כל מי שהכרת, היית לו חבר אמת. כל המילים שאכתוב יישמעו טריוויאליות ובנאליות ובאמת שלא יוכלו לתאר איזה מין אדם היית. כמה אנשים כמוך אני מכירה? היית אחד ויחיד במינו...
אני זוכרת את שיעורי הצניחה הראשונים שלך, איך היית נוסע למכמורת באש ובמים, גם אחרי לילות ללא שינה וחוזר גמור אך מאושר. פעם אחרונה שנפגשנו היית עצוב ואפור ונשבר לי הלב לראות אותך ככה. אני מקווה שהיה לך טוב שם באוסטרליה, שנהנית ממה שעשית, שהיה לך נחת והרבה שמחה בשנתיים האלה.
עשיתי גוגל וכל כך קיוויתי שזה לא אתה. למרות השם משפחה, הגיל, מבשרת, צניחה, למרות כל אלה קיוויתי שאולי בכול זאת זה לא אתה. אני מסתכלת על התמונה שלך ופשוט לא מעכלת.
תמיד רצית לעוף...
אני מקווה שאתה עף עכשיו שטוב לך שם למעלה...
אני מקווה שגילית מה קורה אחרי שמתים...
אני מקווה שאתה מחייך אלינו את החיוך הענק שלך, מעשן לך איזה ג'וינט ומתווכח עם אלוהים על פילוסופיה...
לא אשכח אותך לעולם.
חבר שלי אריאל סיקסיק בן 33 נהרג אתמול בתאונת צניחה באוסטרליה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
