the world of me

ושוב זה חוזר..
אותה תחושה שמזמן כבר נשכחה
תחושה של כאב,צער,עצב, אכזבה, שנאה
אותה תחשובה שמכרסמת לך את הנשמה והלב
אותה תחושבה שאתה רוצה ששתעילם
אותו הבכי החרישי כל פעם שהתחושה משתלטת
אותם העיניים  שמספרות שאתה שבוי בקסמיי אותה התחושה
ואתה עומד מול אותה התחושה הבולענית הגדולה
מנסה לחמוק ממנה ולא יכול
רוצה כאב אבל אתה לא רוצה להידרדר עמוק
אז אתה מחזיק את עצמך .. ולא מכאיב לעצמך..
ואז פתאום דמעה זולגת על לחייך
ועוד אחת  ואחריה מגיעות רבות
ואתה רואה שאתה לא יכול לעמוד מול אותה תחשוה.