"תגיד חמור, בא לך ללכת לזרוק קצת?"
"אהה יא קפיטן! חצי שעה במגדל המים אני וקרמיט נהיה שם"
ערב רגיל לחלוטין, לא חשדתי בכלום. גם אתם לא הייתם חושדים, סמכו עלי, אין כמו משחק פריזבי תמים על מנת להעביר כמה שעות. כבר בביתי צצו סימנים מטרימים בנוגע להלך שאר הערב. הסימן הראשון היה שפתחתי את דלת ארוני על מנת להוציא חולצה ארוכה, אך מה שקידם את פני היה למעשה מיכל גז קטן (של הגזיות שטח) אשר הסכים ברוב טובו לבצע נחיתת אונס על כף רגלי. הכל טוב, שום נזק לטווח ארוך. המשכתי להתארגן.
סימן מטרים שני התרחש כ2 דקות לאחר הראשון, סיימתי להתלבש הגיע זמן הנעליים. ניגשתי על עבר הנעליים אך אז קרה הנורא מכל. כולכם מכירים את זה, אני בטוח בכך- באמצע לחץ והתארגנות מהירה לדפוק את הבוהן הקטנה של הרגל (ה"זרת") היישר במיטה. אך שוב, זה מה שיפיל קרנף? הו לא ולא. לאחר שחרור צרחה קטנה ובכי מהיר תוך קיפול בתנוחת עובר חזרתי לעצמי.
"אבא! אני צריך להגיע למגדל המים!" צעקתי לו מחדרי"
"מגדל המים?? מתי???"
"עכשיו!"
הגעתי למגדל המים שם הייתי לבד, חמור וקרמיט עדיין לא הגיעו. רק אני והערבים, קוואלטי טיים אפשר להגיד, ברגע זה הצטערתי שלא הבאתי עימי במבה. (נמאס לי להאכיל אתכם בכפית אני סומך עליכם שתסתדרו).
"שיבה!!!" הסתובבתי במהירות שם נדהמתי לגלות את חמור ואת קרמיט, לאחר שיחה קצרה הסתבר שהם היו שם כל אותו זמן ולא הבחינו בהגעתי.
"שנתחיל?"
"בואו נלך לחטיבה יש שם מגרש מואר יהיה יותר קל"
הגענו למגרש, התחלנו לשחק. זריקה לכאן זריקה לשם עד אשר חמור פנה אלי בהצעה :
"קרנף שמע מה תעשה קפיטן, אני אזרוק לך לגובה המותניים, אתה תפנה את הצד לצלחת תבעט גבוה ותתפוס מתחת לרגל"
"סבבה!"
הסכמתי וקיבלתי את גזר הדין. הסתכלתי בעיניו של חמור, הוא הסתכל בשלי חזרה, הנהנתי כמוכן. הצלחת נשלחה אלי במהירות ובחוזקה מדויקים להפליא, הישר לגובה המתאים. הפניתי את הצד, הרמתי את הרגל גבוה, באתי לתפוס,
זה בידיים שלי אני כבר מרגיש את זה. משב רוח קטן, מוריד את גובה התעופה בכמה סנטימטרים. "אוי שיט" (שיטט- בדיחה פרטית) מלמלתי לעצמי כאשר הבנתי מה הולך להתרחש. הצלחת חלפה על פני ידי הפתוחה לרווחה היישר אל אשכיי!! הכאב! הבכי!! הסירוס!!! הזעם!!!! ( 
)
אז, באוירה אופטימית זו נסיים בחידה קטנה:
לאיזו חייה יש ביצה כחולה?
עד הפעם הבאה (אם תהיה אחת כזו) שלכם,
הקרנף שכבר רגיל לברכיות בביצים 
(עדיין אוהב אותך! 
)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
