בע"ה

יש קול שאינו נשמע. הוא פשוט נמצא תמיד בתדר נורא נמוך, עמוק כל כך, שרק אם יתאמץ האדם יוכל הוא לשמוע אותו. כאוושת הרוח...

יש כאב שאינו נראה. הוא פשוט נמצא תמיד היכן שהוא בלבו של האדם, אף האדם עצמו אינו מייחס לו כמעט חשיבות, הוא פשוט לא מרגיש את עוצמתו בשגרת היומיום.

עד שמשהו מכה בסלע. או אפילו מדבר אליו, אל ליבו.

או אז הקול הזה נשמע, והכאב הזה, הכאב הזה כואב.

ומים זורמים...המים תמיד זורמים, כמו רוצים לאזן את שאינו ניתן לאיזון.