אולי צריך להיגמר כדי מחר להתחיל במקום אחר

אני בת 21 עוד שבוע

מה נעשה  עם הכעס הזה? מה יהיה עם הקנאה?

מלא זמן לא כתבתי בלוג

ולא כתבתי ככה שיכורה

אני מתגעגעת להמון דברים

בעיקר לחופש שאני מרגישה עכשיו

כאילו אני איזה בת עשרה

שהדאגה שלה זה המבחן הבא בהיסטוריה.

לא שיש לי דאגות

אבל החוסר דאגות מוביל לשעמום

שמוביל לשעמום

שמוביל.. לסקס חסר תועלת

ולהתפטרות

ולצומי

ולעוד הרבה דברים אחרים...

חייבת להודות

שהחיים הטובים מתחילים

בטיפה המרה.. יחד עם המוזיקה

המוזיקה שלי

המוזיקה, שאף אחד לא יוכל לגעת בה...

אז אני מניחה שאלך לישון עכשיו. בבית. 

במקום בים. להתעורר לצליל הגלים. ולפתוח את העיניים בשחייה, בתוך האוקיינוס...

האוקיינוס הגדול. שמביא את כולנו, לאותה נקודת פתיחה

שמזכיר לך שחייך הם אבק ברוח

וכל רגשותיך, הם תופעות לוואי, של החיים... שממשיכים וממשיכים, איתך או בלעדיך...

אני מתגעגעת לתחושת השייכות שיש לי פעם בכמה זמן, 

לחול, ולעננים...

הם לא שופטים

והם לא רעים

והם לא טובים

הם פשוט חול ועננים.