היום גיליתי במפתיע שהמרצה שלי מיכה קירשנר הלך בגלל סרטן ריאות
גיליתי את זה דרך פסוט של חבר בפייסבוק והתקשרתי לחברה שלי לראות שזו לא בדיחה נוראית
וברגע שהבנתי שזה לא ההומור של אדם התחלתי לבכות
בכי שלא היה לי שנים
מיכה הראשון שהכיר בי במכללה והמרצה שחשתי הכי קרוב אליו
אדם חכם וציני כלפי חוץ ומבריק וחם כלפי פנים
הוא לימד אותי לאהוב את השיעורים שלו לא משנה כמה קשים נפשית יהיו כי היה בהם הרבה ללמוד בלי צורך להיות תוכי
הוא לימד אותי את החשיבות שבכל פרט בצילום
והשיעור החשוב ביותר
הכל מותר כל עוד יש לך דרך לגבות את עצמך בהסבר חזק וברור
גם מה שהוא אמר שאסור לצלם מקצועי לצלם
צלם קשת בענן אבל תדע להסביר את זה אחרת צילמת בדיוק מה שצילמו כולם לפניך
אני לא חושב שמישהו שם לקח אותי כל כך ברצנות כמו שאתה לקחת
ועכשיו כמו רוב בני האדם שהערכתי גם אתה מצאת את הדרך החוצה
הקרמבו הבא עלי
יהי זכרך ברוך
אני אתגעגע אליך