אני כבר בן 19, סיימתי תיכון

כבר חצי שנה בשירות, הכל הולך סבבה

יש חיים והכל נפלא.

אבל מבפנים אני מרגיש כל כך לבד אולי בגלל זה אפילו החלטתי לכתוב פה.

כל החברים הקרובים אליי נעלמו

אין לי כבר את האנשים שלי, שהקשר איתם היה מאוד חשוב לי

החברים האלה שהיו איתי באש ובמים

ליוו אותי במשך תקופה גדולה ויפה בחיים שלי.

כולם הלכו ממני, פנו לדרכים שונות

יש כאלה שהצבא לקח אותם ממני, ויש כאלה שזאת הייתה ההחלטה שלהם.

אף אחד לא יכול לתאר עד כמה אני מבודד עכשיו מכל החברים הטובים שהיו יקרים לי מאוד.

הם היו מאוד חשובים לי, הם היו חלק ממני

היה לי את מי לשתף, עם מי לצאת ולהתבטל...

בתיכון היו לי חיי חברה , כולם הכירו אותי, רצו בקרבתי העריכו אותי

ועכשיו במקום הזה יש מקום ריק.

מקום השירות שלי, אני נהנה בו מאוד,

יש שם אנשים מאוד נחמדים שטוב לי איתם

אני מרגיש חלק מהם והם מתיחסים אליי כשווה

אבל בכל זאת משהו חסר לי

אולי זה החבר הכי טוב שאני יכול לשתף אותו בכל מה שעובר עליי בלי לפחד לדבר איתו על כל דבר.

אולי לא יהיה לי כזה יותר אף פעם,

אבל עכשיו כל כך לבד לי

אולי זה רק הרגע הזה, אני מפחד שזה יהפוך לנצח.

עברתי עם הבלוג הזה ועם האנשים כאן תקופה נפלאה בחיי

ואני מתגעגע אלייה...