האגם הראשון שראיתי בהגיעי לסקוטלנד. הייתי חייבת לצלם, כמובן. =)

זוויות שונות ומשונות (;

תגידו, זאת רק אני או שזאת ציפור מתה?... O_O

יצאתי לסיור קטן ביחד עם הדיגיטאלית שלי, מסביב לדירה שלנו באבימור (היילנדס, סקולנד). כל השטניסטים, שימו לב – בית מספר 6! בחלון אפשר לראות את האישה (אמא) מכינה אוכל לילדיה הרעבים (ולבעלה האינפנטיל. נו, גם הוא רעב).

בעלה האינפנטיל, בחצר המאגניבה שהיתה לנו. ואפשר לראות גם חלק מהבפנוכו של הבית...

הוולבו היפהפה והנאמן (והמושכר. "ככה החיים") שליווה אותנו לאורך כל סקוטלנד. מגלאזגו לאבימור, ללוך נס (האגם), לכל מיני אגמים וטירות, לאדינבורו ובחזרה, למקומות שלא הייתי בהם כי הייתי חולה, בחזרה לנמל התעופה בגלאזגו... והכי חשוב – המקום שיצא לנו לנסוע אליו הכי הרבה... לטסקו! (הסופרמרקט הבריטי)

בסופו של דבר, החלטתי לעשות ג'סטה ולצלם גם את הצלמת.

כמו שאני מכירה את עצמי – ידעתי שאלה יהיו התמונות היחידות שלי-עצמי מהטיול הזה.

אגם לוך-נס. (הכתובת הזאת היתה בכניסה לשירותים! עם מנורות אולטרה-סגולות, וזה... אמא! ההשקעה...!)

הזה עם הילדה. תקראו ביומן מסע...

האבנים שעליהן טיפסתי...

הנוף מהאבנים שעליהן טיפסתי =)

אמא התעקשה לצלם אותי. פעם היה לי שיער :'( (סתם, גם היום יש לי;))

דברים שאי אפשר לראות על-אמת (נסי לא פראיירית, לא יוצאת לכל תייר שמגיע לה לאגם...), לקנות (כי זה יקר אחושרמוטה) או לדפוק (כי אמא מסתכלת) – מצלמים! ^-^

טירה רנדומלית. לא זוכרת איפה זה, סורי... (אבל זה בסקוטלנד, עדיין!)

צילום ממקום נמוך של טירת סטירלינג המאיימת – הטירה הכי גדולה בבריטניה. או בסקוטלנד, לוזוכרת. ועלינו את כל זה במדרגות, כשיקירתכם המובילה. (עשו עליי ניסויים! "תעלי את קודם, תבדקי אם זה באמת שם." זונות...)

סקוטי טרו כיוון את האנשים בכניסה לטירה! האאאא!

היו שם המוני מוזיאוני מלחמה, משום מה. כן, גם אני אוהבת חרבות, מאז שהייתי ילדה קטנה ("אמא, אמא! תקני לי חרב!" –"בפורים..." איזו אמא לא שווה. ובפורים היא קנתה לי מפלסטיק. ועוד מהמעוקלות! אני אוהבת את הישרות! המאגניבות!)

שאני אראה מדי חיילים נאצים ולא אצלם? אתם אוהבים את זה יותר מהוויסקי, לא משנה כמה תכחישו!

איזה פריק גלוח-ראש פשוט התיישב והתחיל לחתוך וורידים... סתם, זאת בובה של ניצול או משהו. כשאמא שלי ראתה את זה היא נבהלה ושאלה אותו אם הוא בסדר. זה היה מצחיק...

מה שקצת כישרון בימוי וחשיפה ללא פלאש יכולים לעשות. התמונה הבאה היא הדבר הזה במצבו הרגיל.

תודו שבחיים לא הייתם מזהים.

רוחה של המלכה אליזבת' מסתובבת בטירה? עוד עבודת חשיפה.

"היכנע עכשיו ילד, או שתיאלץ להלחם!" ההורים (של) ג'סי ג'יימס בפוזה מאיימת ליד חפץ מאיים לא פחות. והפעם – זה לא מבויים. תפחדו. אני יודעת שאני מפחדת... (היא מרוקאית! כבר לא כאלה רגועים, הא?)

התיישבה לה הג'ס המקורית על התותח וצילמה את הנוף מטירת סטירלינג. היתה לי גם תמונה של בית הקברות של הכלבים של החיילים (משו בסט!), אבל היא נמחקה. =/

זה עושה דברים!

כמה סוסים אמיתיים, בשביל ג'ייס=) צילמתי המוןןןןןן תמונות שלהם. אם בא לך – אל תהססי לבקש!

צרור תמונות של אותה החתולה המבולבלת. לא נפרסם את כולן כאן.

תודו שהיא חמודה...! (דליה, אני יודעת שאת רוצה אותה.)

זה כל כך יפה............!

והרי מה לא עושים בשביל תמונה טובה? =)

מעבר חד לאנגלייה, ולא תראו תמונות יותר, מהסיבה הפשוטה שלא היה לי שם מה לצלם. חוץ מהברווזים. אז יצאתי, וצילמתי את הברווזים. את כל הברווזים (קאצ'קה, אתה רואה פה מישהו מהמשפחה?). חמישים תמונות לפחות. ואז התנפלה עליי דבורה, עשיתי צעד אחורה, הרגליים שלי נתקלו בגוש דשא, מעדתי ונחבלתי. :'( אבל זכרתי את מה שרוני (פרנסיס) כתבה לי במעין מכתב-טיסה... "נפלת? מזכרת בחינם!" וחייכתי. תודה, בובה יפה שלי. =) אגב – בחרתי דווקא את התמונה הזאת כי בטעות נכנסה לתמונות אחת מהאוניות של יוניון ווארף (נו, המקום הזה במרקט הרבורו שבו בילינו (אני, לפחות) את כל הזמן שלנו באנגליה) – תוציאו מהראש שלכם את התמונה של אוניית פאר, אנחנו חיינו על הדבר הקטן והמחניק הזה שאתם רואים כאן. זה לא הרבה יותר יפה ו/או נוח מבפנים. (שימו לב שאין בדבר הזה חלונות!)

"קאצ'קה, אל תתחצף!" =) סתם, כפרה, אתה יודע שאני אוהבת אותך;)))

לסיום...

הגוש הזה ישן בחדר שלי. מולי. בלי יותר מדי בגדים. כל לילה (כשהיינו בסקוטלנד). פלא שלא ישנתי? אני לא צוחקת כשאני אומרת חופשת בלהות. תפחדו, יקיריי, עד לעונג הבא שיפתיע אתכם.

(לדבר כמו פרופסור טרלוני זה כיייייייייייייף!)