לפני חודש עברתי חוויה מאד מטלטלת שהכניסה אותי לפרופורציות בקשר לחיים.

עברתי אירוע טביעה בים שהוביל לדלקת ריאות עם החמרה, שכבתי בבית חולים במשך כמעט שבועייםעם כאבים עזים והרבה סבל.

הכי חשוב כמובן שיצאתי מזה( עדיין יש כאבים וכמה בעיות אבל פחות אני בחיים) , אבל זה היה מאד מפחיד מצד אחד ומצד שני אתה מבין

איך תוך רגע אחד אתה יכול פשוט למות.

מאז אני מנסה כמה שיותר להנות,פחות לכסוע, להעריך ולכבד,לצחוק ובעיקר לנסות להיות בן אדם טוב יותר .

-

אני לא מאמינה שכבר כמעט חצי שנה אני משוחררת!!!

כמה טוב לשוב לאזרחות אבל מצד אני אני מתגעגעת לדבר אחד וזה החוגר שנתן לי נסיעות חינם לאן שרציתי

בעקבות האשפוז שלי פספסתי את מבחן הפסיכומטרי, אבל קבעתי מועד חדש - ככה שאני מחכה כבר לעשות אותו ולהתקבל ללימודים שנה הבאה.

לפעמים אני מרגישה שזה שעשיתי עוד שנה בצבא גרם לי כאילולהישאר מאחורה,אחרי החברות שלי שהשתחררו ב2012.

כאילו לימודים אני מתחילה רק שנה הבאה,פסיכומטרי עשיתי רק עכשיו,התחלתי לעבוד רק עכשיו כי הייתי בצבא,כאילו נתקעתי מאחור 

וכולםכבר עמוק בחיי האזרחות. קצת מבאס להרגיש ככה למרות שבתאכלס זה לא נכון.

-