זה נורא מה שקורה במרפאות של חייל האוויר, באמת. יש מחסור בכח אדם, חובשים מזייפים פטורים (בטח ראיתם בפייסבוק את הפטור שזייפו חבריי בבסיס 'חצרים' על השהייה באותו חדר עם אוהד הפועל ת"א) ומשבצים למערך הרפואה בחייל יותר מדי חובשות ג'ינג'יות. זה התחיל בחובשת שהיתה מסופחת אלינו ליומיים בלבד והמגמה נמשכה השבוע, כשהגיעו למרפאתנו שתי חובשות צעירות, שאחת מהן היא ג'ינג'ית טבעית, ואפילו גרה בתל אביב. כל זה פותח לכל האינטיליגנטים בבסיס פה גדול שצועק לשמיים: "מה, חזקוש, אני רואה שאחותך הגיעה למרפאה!".
לאור התרחישים האחרונים בחייל, החליטה אחת הקצינות הבכירות במערך הרפואה של חייל האוויר לעשות שיחת חתך שאליה יגיע נציג חובש מכל מרפאה של החייל. אני הייתי הנציג שלנו, ואיחרתי לשיחה ב-50 דקות. הכל כרגיל.
האמת היא שלא היה לי מושג מה זו השיחה הזו, אבל כשהגעתי באיחור וראיתי שהלוח מלא בהערות ותלונות על המצב במרפאות, הבנתי לאן חותרת השיחה וגם הבנתי עוד משהו- שהמצב במרפאה שלנו הוא די גן עדן לעומת מה שהולך במרפאות האחרות.
"אותך עוד לא שמענו", פנתה אליי אושרית, הקצינה הבכירה שניהלה את הפורום, "מה יש לך להוסיף על העניין?"
"אני לא יודע מי אחראי לזה", אמרתי לה, "אבל אני מסתכל על כל מה שאנשים אמרו פה ואני מבין שאצלנו המצב פשוט מושלם...אם זה בעניין כח האדם, ההערכה שאנחנו מקבלים בבסיס, ידע חובשים, פעילויות פנאי וכו'..."
"בכל זאת", אושרית לא הרפתה, "אתה חייב למצוא איזו נקודה שלילית שאפשר לשפר"
"יש רק בעיה אחת", אמרתי, "יש בחייל הזה יותר מדי חובשות ג'ינג'יות".
"הפה! הפה!", קפצו עליי שתיים-שלוש חובשות ג'ינג'יות שנכחו באולם, "למה אתה לא ג'ינג'י?!"
"זו בדיוק הבעיה!", צעקתי, "אני הייתי פה לפני כולכן! וברגע שמגיעה חובשת ג'ינג'ית- ישר כולם צוחקים עליי שהיא אחותי!"
"בואנה, הוא צודק", אמר רועי, חברי לקורס שישב לידי כנציג של מרפאת ירפ"א, "אני מוקף בג'ינג'ים!"
"אנחנו נדביק אותך בג'ינג'יות שלנו!", אמרתי לו והתחלתי לגעת בו בצורה מטרידה ולצחוק בצורה זדונית, "אתה תתחיל להישרף מהירח! מוחהחהחהחה!"
הפורום כמובן נסגר בלי פתרון לרוב הבעיות של מערך הרפואה בחייל, וביניהן גם ריבוי החובשות האדמוניות. החלטתי שאני לוקח את החוק לידיים וזייפתי לעצמי את הפטור הנ"ל:
באתי אל החובשת הג'ינג'ית הצעירה ואמרתי לה: "תתכונני...בטח בערב יהיה לי קקי". מי יודע? אולי זה מה שיגרום לה לברוח מהמרפאה שלנו במהירות האפשרית.
(התהליך האבולוציוני ההפוך שעוברים אצלנו מהרגע שמגיעים למרפאה ועד יום השחרור)
_________________________________________________________________________
דבר בעייתי נוסף שקורה בצה"ל זה עיוותי השמות שעושות תוכנות הקליטה בצה"ל:
אני מכיר מישהו ששם המשפחה שלו "גואטה" שבצבא החליטו ששם המשפחה שלו זה "גויטע". הפכו אותו מכריש לחובב רגל קרושה.
אני מכיר מישהו ששם משפחתו "אברג'יל", אבל הצבא החליט ששם המשפחה שלו זה "אברזל". טוב שלא קראו לו "המנסר מטקסס".
קרני, יקירנו, נקרא בעצם "יאיר", אבל לא...הצבא החליט שהשם הפרטי שלו זה "חאחר". הפכו אותו מבחור תמים לפוקימון ערבי.
_________________________________________________________________________
שעה! שעה בילוש שיגעה אותי שאני אחזיק את אוגי, האוגר החדש שלה. בסופו של דבר, כשהסכמתי, אוגי השתין לי על כף היד. אני לא יודע אם זו היתה קנוניה שלהם נגדי, אבל מה שבטוח זה שאני עוד אנקום בשניהם!
_________________________________________________________________________
עומר אדם התגייס השבוע.
כשהוא נתפס עולה על טרמפ במדים, הוא אמר שהוא בכלל מילואימניק בן 30.
אז המפקדת שלו אמרה לו "תיזהר, אתה הולך על חבל דק!"
_________________________________________________________________________
באמת שאני רגיל לשתות, אבל חמישי בלילה היתה הפעם הראשונה שפשוט רוב הערב נמחק לי לגמרי. אני לא זוכר איך הגעתי לכל מקום, אבל ממש כמו ב"בדרך לחתונה", כשאני רואה את התמונות מהבית של רצאבי, הכל מתחיל לחזור אליי:
***************
מזל טוב לאבא וליעקב שחוגגים ימי הולדת!
שבת שלום, דביונים!