את ערב ראש השנה אבלה עם אשתי בבית. נעשה ארוחה רומנטית - רק שנינו.
תכלס - לא נמאס לכם לפעמים מהמפגשים המשפחתיים הגדולים והמייגעים האלה? לא הייתם רוצים להעביר את החג בשקט, לבד או עם מישהו שאתם אוהבים באמת?
האמת היא, שלפני כחודש וחצי אני ואשתי עברנו (שנינו) ניתוח לקיצור קיבה. על זה אפשר לכתוב פוסט שלם, אז אפרט על זה כבר בפוסט אחר. אנחנו שנינו אוכלים היום כמו ציפורים, ומתפוצצים מזה. ממש לא מתאים לנו ללכת לארוחה משפחתית, שבה הדודות תדחופנה כמויות של אוכל לצלחות שלנו. גם לא בא לנו לשבת בצד ולהסתכל על אנשים אחרים אוכלים.
למה חגים יהודיים חייבים להיות סביב אוכל? לא פלא שיש שישה ימי צום בלוח השנה העברי. זה בשביל להוריד את כל האוכל מהחגים. מי שמוותר על הצום, שיוותר על הארוחות בחגים.
הנה כמה תמונות מצחיקות בשביל להתעודד (בקישור):
Rosh Hashana 5774
