הקדמה:
אז כמו שחשבתי או פחדתי בפוסט הקודם, הרבה מים זרמו בנהר... משהו נדפק בנינו, הלוואי והייתי יודעת מה כמה ולמה אבל באמת שאין לי מושג. השבועיים האחרונים הם השבועיים הכי קשים שעברו עליי והרבה זמן לא כאב לי ככה. החלטתי לכתוב "מכתב" , אני בספק אם איי פעם אני אראה לו את זה שוב אולי רק בשחרור אבל בכרגע אני מרגישה שאני מוכרחה לשחרר את מה שאני מרגישה בשביל עצמי... וכרגיל הפוסט נכתב כשברקע מושמע שיר שמזכיר אותו וגורם לי להזיל דמעות אבל בסדר ממשיכים...
המכתב שלא נכתב,
נסיך, החצי השני שלי, הבן אדם הכי טוב שאני מכירה בעולם הזה, איך הגענו לימים כאלה? איך מהחברים הכי טובים הפכנו להיות 2 אנשים בוגרים שלא מסוגלים להסתכל אחד לשני בעיינים?....
אני לא יודעת מה קרה, הלוואי והייתי יודעת, הלוואי והיית מסביר לי, להגיד לי שלא קרה לך כלום ושאני סתם מדמיינת זה הרי שקר, השאלה היא את מי אתה משקר אותי או אותך?
איפה הימים של ההתחלה שכל בוקר ברבע ל-9 הייתי מקבלת את הטלפון שהיה פותח לי את היום , והיום לא היה אותו דבר בלי שיצעקו לי לחזור למשרד כשאני יושבת איתך בחוץ, איפה הבן אדם שבשניה אחת שהייתי מתקשרת אליו לא משנה מתי ולמה תמיד היה שם בשבילי? איפה הבן אדם שאני כל כך מאמינה בו? זה שישב וצחק איתי במשך שעות? שלימד אותי להיות חזקה יותר? זה שיש לו יותר מדי בנות שהוא לא רוצה לפגוע בהן? איפה אתה? לאן הלכת?
תבין, בשבילי אתה לא עוד סתם אחד, אתה אפילו לא אחד אתה משהו! זה לא קשור לאהבה זה לא קשור לכלום, זה העובדה שבכל פעם שאני רואה אותך כל הגוף שלי כואב, וגם שאני כבר חשבתי שהתגברתי והמשכתי הלאה בשניה אחת מהמבט שלך אני יכולה להינמס ואתה יודע שהמבטים שלנו יכולים לשרוף יער שלם. כבר דיברנו על זה שאתה קורא אותי כמו את כף היד אז אתה יודע בדיוק מה אני חושבת ומה אני מרגישה. שבועיים מאז אותו ערב שאני לא יודעת מה עשיתי בו לא בסדר שפשוט מחקת, מחקת הכל, חצי שנה הכי מדהימה וכיפית שיש פשוט נזרקה. שבועיים שאני מתחננת אליך למילה, להסבר, ביקשתי סליחה, ניסיתי לחזור לשגרה, ניסיתי שנדבר מה לא ניסיתי ונראה כאילו הקשר הזה היה חשוב רק לי... בדיוק מה שפחדתי שיקרה בסוף. תמיד חשבתי שאני אצטרך להתמודד עם הפרידה ממך בשחרור שלך דבר שהיה מקל עליי את הידיעה נוכח העובדה שזה לא נעשה מרצון ואתה לא פיזית פה. לקום כל בוקר לראות את השעה 9 בשעון וכל בוקר מחדש לקוות שאולי הבוקר אתה תבוא, אולי הבוקר תתקשר, אולי הבוקר הזה יהיה שונה ולהתאכזב כל פעם מחדש. לדעת שפיזית אתה דקה הליכה ממני ועדין אנחנו נעביר ימים שלמים בלי לראות או לדבר אחד עם השני.
אתה מכיר אותי כל כך טוב,... אתה יודע בדיוק מה אני מרגישה, אתה יודע איך הלב שלי פועל, אתה יודע ה-כל אליי, היית החבר הכי הכי טוב שלי תקופה כל כך ארוכה והבן אדם הראשון שהייתי רצה לדבר איתו זה אתה.
כל כך רציתי להראות לך איזה אדם טוב אתה, להראות לך כמה אתה שווה, כמה אתה מיוחד , כמה אתה לא יודע להעריך את עצמך, אתה נסיך וזה לא משנה מה שתאכיל את עצמך, אם אתה רוצה להיות בן אדם רע ומגעיל אתה יכול ובשבועיים האלה אתה ככה מתנהג אבל אני יודעת מה מסתתר שם מתחת לכל השכבות האלה של העקשנות והחוזק...
בשביל היית הרבה יותר, היית הכל, אתה עדיין הכל, כואב לי כל כך על המצב לא זוכרת מתי הרגשתי ככה, תבין שאני לא איתך פשוט לא טוב לי, לא מסתדר לי כלום , נמאס לי להתעורר באמצע הלילה, נמאס לי להעביר ימים במחשבות, נמאס לי לנסות לדבר אליך בשירים, נמאס לי מהמצב ולו רק הייתי יודעת למה, הלוואי ופעם אחת בחיים שלך היית עומד מאחורי הרגשות שלך מאחורי הלב שלך מאחורי הרצנות שלך ואומר בדיוק מה אתה חושב ומרגיש ולא מתיימר להיות משהו אחר ולהגיד את מה שצפוי אלא פעם אחת ללכת עד הסוף.
הסופ"ש האחרון היה הסופ"ש הכי נורא שהיה לי בחיים, כל כך הייתי צריכה אותך לידי ואיכזבת אותי, כנראה רצית בכוונה לאכזב אותי חשבת שזה מה שיגרום לי לוותר אבל מה לעשות אין לי כבר מה לאבד ולא אכפת לי מכלום כל מה שאני רוצה זה לנסות לתקן ולהבין איפה טעיתי ומה קרה ואיך ממשיכים הלאה.
אני מתגעגעת להתחלה, לימים שהיו לנו שיחות של שעות, ללשבת במשרד בלי לדבר ורק לשמוע שירים, אני מתגעגעת לסיפורים שלך, לחיוך שלך, לצחוק, ולבחורות שמתקשרות אליך :) אני מתגעגעת ללהקדיש לך שירים על הוול בפייסבוק, ללראות את אותן סדרות, ללחשוב את אותן מחשבות וליכולת להבין אחד את השני בלי מילים...
אין לי מושג מה יהיה עם המכתב הזה עוד לא החלטתי כתבתי אותו בשביל לשחרר את עצמי כי קשה לי לסחוב את זה לבד...
באמת באמת שאני פשוט מתגעגעת אליך, אני צמאה ללדבר איתך, אני אוהבת אותך הרבה מעבר לאהבה סתמית אתה באמת החבר הכי טוב שלי!!
אני רק רוצה שתהיה מאושר ושתתן לי מקום לפחות בחודשיים שעוד נשארו לנו ביחד...
אני מאחלת לך מכל הלב שתהיה מאושר ושתבחר את ההחלטות הנכונות ושתזכור שיש מישהי שתמיד רואה בך משהו שהוא מעבר ורואה את האדם המיוחד והגיש והפוטנציאל שיש לך...
אוהבת אותך,
החופרת :)