החכמה היא לא לחשוב על זה

יש אנשים בהם לא ניתן להבחין
הולכים בלאט ולא משאירים שובלים
בשבילי החיים הפתלתלים
 
מתנהגים כמו צופים בהצגה של העולם
ושל עצמם
ולוקחים רק את מה שצריך בשביל להתקיים
מחבריהם
לחווית בני האדם

כמו עלים איטיים

נסחפים נופלים לתבניות חברתיות ,
ומשלימים עם כל מה שאמרו להם
שכך צריך להיות
 
לא מגיבים גם כשנשאלים ,
ועושים מעט אדוות בעולם הפנימי של יתר השחקנים
נטולי כריזמה או השפעה
הם מוצאים עצמם מתפשרים בסוף בלית ברירה
 
אך לעיתים המופנמים באים באריזה כה נאה
עד שאין ברירה אלא להתהדר בה מול החברים
ומול המראה
זו מתנה שאסור לפתוח ,פן תהרס העטיפה

שאסור לתהות על קנקנה פן תפגם התקווה
של הרושם המיידי ,של הקליפה ..

בוהה במחברת
והיא בוהה בחזרה
חושב על איך יכולתי אחרת
עם חוסר התשוקה

מתרחק מהמציאות
באמצעים טכנולוגיים חדישים
מתחבא מיום הדין
של עולם המציאות
והאנשים

מסתחרר ונופל בכח הכבידה
של חוסר הרצון
נחבט בזיזים בדרכי מטה
בלוע הכשלון
אוגר שאיפות ושועט בחזרה מעלה
אל האור
חדור בבטחון חדש שאצליח הפעם לצאת מהבור

ושוב אוזל הדלק במצברים
ומשיכת ההסחות חוזרת להערים קשיים ישנים

מאיט ,נופל מטה ומסתחרר בטכנולוגייה
עוקפת מציאות
אלו כלי השטן שבנינו , כדי לשפר את החיים
ולהקל על אלו שנטו למות

כעת קל למות להתנתק מהעולם
טוויים בפקעת הביתית ,אבל עדיין רואים בני אדם

הרס כל החוויות הבלתי אמצעיות
מרחיקים אותנו מין עצמנו לעולם של סיגוף
זורקים אותנו בעל כורחנו הרחק ממי שראינו בילדותנו
מאותה הדמות שיכלה אפילו לעוף

*איכשהו התפתחה לה תחרות שירה שלמה בתגובות לפוסט הזה.

איך באות המחשבות מחושך קר ולא ידוע?
אין יודע ומפחיד לחקור.
כי החוקר יראה לבטח
את האמת ,ונפשו לא תפסיק לסעור.

הנה כך,
עפות לעבר אש ההווה המרצדת
ונמסות באור החיים המתרגש
משם נוזלות במהירות לאוקינוס
שמעולם אינו גועש

המים דברי עבר מתים

הזכרונות הם חנוקים

מאפשרים הצצת אמת רק למרחקים
יותר מדי קצרים

לא עמוקים

ובשינה,

התודעה איכשהו כושלת
בצורה קסומה.

חלומות מתפרצים מעבר
לחומות ההכרה
ודוחפים את המציאות
לביצת התרדמה הנאורה

לפתע, נעור השליט האמיתי באישיות
שיורה ללא הבחנה קליעים מוצקים
שדינם להתמוסס
לנזול ואז ולמות.

ובשמש ערנות מסנוורת ,
לפתע כך נראה
שהקליעים חלקם פגעו בחומת ההכרה

בתדהמה מבין פתאום שחומה זו היא האני
ומעטים מהקליעים שורקים מעלייה
לעולם האוביקטיבי.

אני אמרתי את זה? לא התכוונתי ,באמת
רק חשבתי בקול רם את שצריך להגיד ולעשות
כי אני הוא רק חומה המסננת את הקליעים

שנובעים ממעיין היצירתיות שאינו שלי
אלא של הדברים האפלים,

אלו שבתת הכרתי, שאינם בשליטתי.

חומת מיגון גבוהה לוקח זמן רב לבנות
ועלייה מתנפצות כל הגחמות הקטנטנות

שם ממרומי הנוף שבמגדל, צופים
על הליבידו בונה לו מרגמת פלאים
אך עם השנים הבטון מתמצק
והסלע מתמקצע
בהדיפת כל דחף חזרה ליוצר
אפשר פשוט להשתגע...

השליט הנסתר מאנפף ברשעות ובזדון
ומכוון בדיוק לשפת החומה
של הסינון וההגיון

סודק ומעיף שבבים ומנהגים
ובכך מנמיך את רף ההכרה לדחפים
שבעבר לא יכלו להיות חופשיים

וממקומה החדש על ראש סלע איי חורבות
יושבת ההכרה ומתייסרת
על כל מה שיכלה פעם לתצפת ,
על איך הייתה פעם אחרת.

 קראו את השאלה הבאה, חשבו על תשובה ולאחר שחשבתם על פתרון אפשרי גוללו לסוף.  זה לא טריק , השאלה היא כפי שהיא.    

אישה אחת ,עמדה לבדה ליד הקבר במהלך ההלוויה של האימא שלה ,באותה מתייפחת ביגון רב ,ניגש אלייה בחור צעיר ונאה וניחם אותה בעדינות.

היא חשבה שהבחור הזה מדהים, ממש בחור חלומותיה, והיא האמינה שהוא אכן האחד והיחיד. היא התאהבה בו במקום אבל מעולם לא ביקשה את מספר הטלפון שלו ולא הצליחה לאתר אותו,או את הקשר שלו למשפחתה.   לאחר כמה ימים היא הרגה את אחותה.    

שאלה: מה המניע שלה להרוג את אחותה?

(חשבו על זה מעט ואז רדו לסוף המייל)

 (עוד לא)

תשובה: היא קיוותה שהבחור יופיע שוב בהלוויה של אחותה.    זה היה מבחן שנכתב על ידי פסיכולוג אמריקאי מפורסם בכדי לבחון אם לנבדק יש מנטאליות של רוצח.  רוצחים סדרתיים שנעצרו ולקחו חלק במבחן הנ"ל , ענו על השאלה נכון.

זו כמובן הוכחה מדעית ניצחת לכך שאם עניתם נכון אז אתם לפחות פסיכופטיים ,אם לא אמריקאיים.

 אם לא עניתם לשאלה נכון, מצוין,זה אומר שיש לכם חשיבה תבניתית מקובעת וחסרת מעוף.(ואתם חברים תקינים בחברה האנושית)

. אם המבחן הזה מרגיז אתכם ,זה מוכיח בעליל שאתם רוצחים פסיכופטיים שלא יכולים לדחות סיפוקים ולשלוט בדחפים המינזטרופיים האקראיים שלהם ומתעלים אותם לאלימות ספורדית.