אני לא יודעת למה ציפיתי שחשבתי שתזכור...
מצד אחד זה ידוע שאני הורסת לעצמי את ההפתעות..
ואני יהיה רעה אם אני יגיד שהוא לא מתחשב או לא עושה כל מה שהוא יכול כדי לעשות אותי מאושרת.
הלוואי והיה פה עכשיו...
או לפחות ער...
לפעמים עדיף לתרץ למה לא עשית משהו מאשר להודות מראש אין בכוונתך לזכור משהו מסוים.
אני מעדיפה שלא יגיד כלום..
מאשר שיגיד שהוא לא ייזכור להתקשר בסילבסטר בחצות כי הוא ישתכר
או שלא יזכור שבתקופה הזו ליפני שנה הכל התחיל
או את התאריך שנה שלנו.
אני יכולה להגיד שאני לא מצפה לשום דבר מיוחד, אבל הוא מילא לא פה
לא בשביל לנשק בחצות, או לציין את העובדה שאנחנו ביחד שנה עד כמה שזה מגוחך זה הופך להיות מאד רלוונטי כשלא רואים אותו חודשים...
אני שונאת להתגעגע.
אני שונאת עוד יותר להתנצל על כך שניתקתי לו בפנים כשהוא ניסה לצאת מהמצב
אני שונאת להתנצל על משהו שחשוב לי!
אני שונאת את זה שהוא ישן ואני עדין ערה.. :(
אני רוצה להיות רחוק...
אבל היי! רגע! רחוק מזה כבר אי אפשר ללכת...
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
