עומקים

אני חושבת שלכמות המחשבות והדאגות שיש לי לאחותי, אני לא מזכירה אותה הרבה.

ואולי זה לטובה , להוציא אותה מהשיגעון שלי.

ובכל זאת תצטרכו להאמין שהיא אחד הדברים החשובים לי בחיים.

אנו משתי אבות שונים.

ולפני שלושה ימים אבא שלה מת.

אני מנסה לנחם אותה, אבל זה יותר קשה כשאני לא עצובה.

אבא שלה היה נוכח-נפקד בחייה.

אמא שלנו עזבה אותו לאחר שלא הצליחה להוציא אותו שוב מהשתייה.

הוא היה נוהג להתקשר שיכור לאחותי הקטנטנה ולהגיד לה שהוא בא לקחת אותה לשבת שלו.

היינו מכינים תיק, הילדה הייתה יושבת בסלון בהתרגשות הכול מוכן, מחכה שעות לאבא שמעולם לא הגיעה.

.

אחותי הייתה מתעצבנת כשהוא מתקשר , בעיקר אחרי שהוא היה מקליט את השיחות בינהם

הוא עשה זאת בעצת העורך דין כדי להוכיח שאמא שלי מפלצת אני מניחה. תמוהה בעיני הסיבה לזה מכמה סיבות

ביניהם העובדה שהוא לא שילם מזונת ואמא שלי מעולם לא תבעה אותו. 

בחיים של אחותי הוא היה השפעה רעה.

הוא היה אבא לא אוהב, לא אכפתי, ודגם נוראי לאיך גבר מתנהג

לאחותי עכשיו עצוב, ואני אוהבת אותה, אני מבינה שעצוב לה כנראה גם על כך שמעולם לא היה

יש לה לב מדהים והיא ראתה אותו בודד וגלמוד ועצוב לה.

אבל בי יש כעס, אומרים שזו תגובה הגיונית למוות

אבל הכעס שלי הוא האמונה הפשוטה שאבא זה יותר מתרומת זרע.