אם להמשיך את מסורת הבלוג-גם פוסט זה יהיה פסימי ומלא בהוצאת עצבים.ראו הוזהרתם.
ולמה העצבים,אם שאלתם?
*מחזור שמאחר להגיע כבר חודשיים [!] וקצת מכניס אותי לחרדות...[אך אין סיבה אמיתי לדאגה-נקווה.. =\]
*ריב עם ההורים.
כןכןן,גם אני-הילדה "המושלמת","עם ההורים הכי מבינים והכי טובים",פה ושם מצליחה לריב עם ה"צמד חמד" הזה.
תכלס,אבא שלי לא אשם.הוא סתם נגרר אחרי עצביה של אשת הברזל בבית-אימא היקרה.
נו,זאת שהביאה לי חיים ועכשיו מתעקשת למרר לי אותם בכל מחיר בטענה שבגללי היא מוותרת על החיים האמיתיים שלה. ניחשתם נכון-פולנייה =|
אז הוויכוח האחרון במספר החל אתמול כשאימא שלי החליטה ליידע אותי,לאחר אנחות פולניות מרמזות,שאני לא עושה מספיק בבית.מפה לשם,היו צעקות,היו טענות לזכותי ודחייתן ע"י אימי היקרה [וע"י אבי הנגרר וחסר עמוד השידרה], ולאחר טריקת דלת ולילה אצל חברה מצידי,קיבלתי צלצול+"למה את לא בבית??"+עוד צעקות+ניתוק מאימי היקרה.
ובנוסף להכל,עכשיו נכנסתי הביתה לאחר יום שלם שבו נמנעתי מלהיות בבית [אם מדייקים זה כבר יומיים ברצף],וחטפתי צעקות ונאומים על למה אני צריכה להגיד שלום כשאני נכנסת לבית "שלהם" [כן-היא אמרה "שלהם",כאילו שאני לא גרה בו].
וכמובן,שלפי חוק מרפי המקודש,ברגע שבו אני אזור אומץ לעמוד כנגד הוריי ולהראות להם שאני עצמאית ובעלת עעערכים-אני אגלה שמחר יש מסיבה,שבוע הבא ל"ג בעומר ושלל תירוצים נוספים לחזור על ברכיי,לנשק את רגליהם ולהתחנן לכסף =\
אבל לא! אני אמיייצה! יש לי עעערכים! אני לא אשפיל את עצמי ואבקש מהם כסף!!!
אבל אוללללי,אני אבקש מסבתא שלי.זאת אומרת,אם הם לא טרחו ליידע אותה בדבר מרידתי וציוו עליה לשתף פעולה עם החרם ולהסגיר אותי ברגע שתראה אותי =\
בקיצור,פסוקו של יום ביומנה של נערה מתבגרת שרבה עם [זהירות,מקורי!] הוריה.
אזזז מהה? אצל מי אני יכולה לישון היום? [השבוע? לנצחחח?!?!?!]
=|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
