אני מבולבלת ומבואסת.. אני לא יודעת מה קורה איתי... יש לי מצבי רוח תקופים... אני מתחילה לאכול בלילות... אני חושבת שאני משמינה יותר מידי... אני חסרת ביטחון... אני ביישנית... אני שקטה... אני ממש לא בולטת...
אני חושבת שאני מטומטמת... לא יודעת למה... אני חושבת ולא עושה... אני רוצה משהו, ולא מצליחה להשיג אותו... אני רוצה שקט, שלווה.... אבל אין... הכל רועש כ"כ ותוקפני.... אני חושבת שאני מוזרה...
יש לי חצ'קונים ואני מבואסת מזה.... אני כועסת על עצמי.... על שאני לא נותנת לאחרים הזדמנות... אני שופטת אנשים ע"פ המראה.. אני כ"כ מבואסת מעצמי! אין לי הרבה כסף... אני לא זוכרת את עצמי חיה חיים עשירים... (לא על מה שאני חושבת לפחות...)
אני כועסת על כולם... על עצמי.. על המשפחה.. על המדינה... על כולם! בלי לדעת מה הסיבה....
בזמן האחרון לא יצאתי לבלות... אני תקועה בבית וכמעט ולא נפגשת עם חברות... אני חיה בעולם משלי... חיה בתוך בועה.... הייתי רוצה להבין מהי משמעות החיים..... מה המשמעות של חיים ומוות...
למה האנשים הטובים הולכים לעולמם ולמה אין צדק בעולם... למה הכל נראה רע ולמה הכל נראה טוב... איך נוצרנו.. האם ה' באמת קיים? או שזאת רק אשליה?
הלוואי שהיו לי כוחות והייתי יכולה לעשות טוב בעולם.. או שהיו לי כנפיים והייתי עפה הרחק, הרחק מהעולם הזה... מהעולם האכזר והחסר צדק הזה.....
אני רוצה להבין יותר את החיים... אך החיים קשים להסברה ומסובכים.... החיים הם סימן שאלה אחד גדול...
מתי יבוא המשיח? והאם הוא באמת קיים? מי יצר אותו? מי חשב עליו? הרבה שאלות יש לנו, בני האדם.. הרבה שאלות שלצערנו אין להם תשובות....