כשאני באמת רוצה, כמה קל זה לגלות שהאינסטינקטים שלי פועלים כמו שעון שוויצרי.

אפילו כשאני לא מתכוונת.

איזה כיף זה לגלות שאני נהנת להריח את ריח הקרקפת שלו על הכרית שלי.

עוד אישור לזה שאני אוהבת אותו. אמא אומרת שזה נראה שהוא משוגע עלי. אני כ"כ מקווה שזה נכון.

יש רגעים.. אם רק יכולתי לתאר. מה שקרה אתמול בלילה, ממש בתחילתה של 2007 היה קסום..

להסתובב לצד השני במיטה ובתאום מושלם.... אלו דברים שאני יכולה להנות מהם רק בתוך הקופסא הלבנה והגדולה שלי..

על הדף זה פשוט לא מרגיש אותו דבר. אני יכולה לעצום עיניים וממש לדמיין אותו כאן מולי. עכשיו. נוגע בי כמו שנגע אתמול.

למרות שברור לי שלא אותו אשא, ולא הוא הנסיך,

למרות שאני מסוגלת לחשוב גם על בנים אחרים,

אני אוהבת אותו. אני אוהבת ורוצה אותו שימשיך להיות איתי,

ללכת לידי. לתת לי יד. פשוט לא להאמין.

תודה.