החלומות האלה תמיד מעוותים לי הכל, משבשים את הרציונל.

כבר לילה שלישי ברציפות שאני חולמת עליך חלומות שלא נותנים מנוח כל יום המחרת.

ביקשתי. שבתי והתחננתי שתעזוב אותי בשקט.

שתניח לנפשי.

3 חודשים עברו. למה אני לא מסוגלת להרפות?

הבנתי שהוא כבר לא אוהב אותי (בהנחה שאי פעם אהב), לא רוצה קשר.

אז למה התת-מודע ממשיך להתעקש?

מאיפה מוצאים עכשיו אהבה חדשה? למה לכולם זה כל-כך קל?

כ"כ מעיקה עלי הנוכחות שלך. הייתי רוצה שתעלם מן העולם כך שלא אצטרך להתמודד איתך ועם הקיום שלך.

אני כבר לא יודעת מה לחשוב, במה להאמין, מה להגיד.

החוטים במוח שלי משחקים טוויסטר עצבני, הולכים ומסתבכים לי חזק חזק.

אני מ ג ע י ל ה כבר את עצמי עם ההתעסקות האינסופית בך,

מנסה לצנזר במילים איפה שרק אפשר אבל אז צצים הזכרונות, תופסים אותי לא מוכנה.

די, חלאס.