למה אתה לא יכול לאהוב אותי באמת ואין דברים כאלה, אין דברים כאלה.

נמאס לי להתענג על ירושלים בדמדומים, כי אפילו אורות הניאון שם עושים לי דגדוג נעים בלב.

והרוח, אין דברים כאלה, אין דברים כאלה. לקחת את המזוודה ולעבור עכשיו. עכשיו.

כי אין דברים כאלה, ונמאס לי. נמאס לי לחלום חלומות שמחזירים אותך ואינם מציאותיים ולהתעורר לתוך החיים שלי בחזרה.

אין דברים כאלה, אין דברים כאלה כמו ירושלים. אני לא יודעת איך אני רוצה שהפנים שלי יראו.

אני לא יודעת איך אני רוצה שהעיניים שלי יראו - מזוגגות/קפואות/חושבות/מרוכזות/אלכסוניות.

ואפילו דין-דין אביב נשמעת בסדר על רקע האורנים של ירושלים.

עשיתי ערבוביה וכשאסגר על עצמי (ולא, זו לא הבטחה) - אשוב.