חלמתי הרבה חלומות שונים פחות ומשונים יותר

חלמתי שהיינו במסיבת פיג'מות אצל פיתה והכיף נגדע באיבו כששני פושעים מהסוג שלא נעים לי להעלות על הכתב פרצו דרך המרפסת, עברו את חבל הכביסה והחלו לגעת בנו. אני לא בטוחה מה עבר על הבנות האחרות אבל בי אחד מהם נגע בלחי וניסיתי לעצור אותו. אני זוכרת שניסיתי להיאבק בו ולהתמודד איתו אבל ללא הרבה הצלחה. לא קרה משהו יותר מידי מטריד, אח"כ הצלחנו לרסק אותם יחד ואת זה שלי במיוחד, לחתיכות קטנות שנראו כמו שניצל והשארתי להוכחה על השיש במטבח של פיתה כדי שאבא שלה יראה אחר-כך והמשטרה תדע לזהות את הפושע, לפי הד.נ.א. או משהו כזה.

חלמתי גם חלום שאת תוכנו אני לא זוכרת אבל בסופו פלטתי זעקת "אמא" שהעירה אותי באישון לילה וגרמה לי ללגום לגימת מים נכבדת מבקבוק הסן-בנדטו שניצב על יד מיטתי. אולי היה זה בעצם החלום הראשון?

וחלמתי גם עליך.

חלמתי עליך וחבל כי על-אף שברור לי שאין לי שום בעיה לחיות בלעדיך אני פשוט לא מבינה למה צריך. פשוט לא מבינה למה צריך כשברור לי שאנחנו עושים חיל אחד לשני.

וחבל כי ברור לי שעל-אף שעוד כמה שנים יהיה זה ברור - עכשיו זה לא נהיר מאד. רק קצת שאתה עוד לא מאד התבגרת, ואתה כן רוצה ולא רוצה, יש לך חברה אבל אתה נפרד ממנה ואז חוזר אליה, רע לך אבל טוב לך, אתה אוהב אותי ואתה שונא אותי. אתה מפלרטט ללא הרף אבל גם לא באמת מתכוון לזה. זה מייגע אבל אולי קצת יותר מעציב לדעת שללא כל השטויות האלה היה יכול להיות לי טוב. אני חושבת.

וחבל כי אני יכולה לצאת עם עוד אלפי בנים אבל מכירה את עצמי ואם זה לא זה אז זה לא ודאי.

ואתה דווקא כן.

הייתי אומרת לך כן.

ימים מוזרים עוברים עלי, מתחילים רע ונגמרים בטוב.

סימן שעניין הצבא הזה באמת כבר הגיע לסיומו. די, הגיע הזמן ללכת הביתה.

היום מצאתי את עצמי, כמו בהרה הקטנטונת, מחייכת חיוכים קטנים, חבוים לעצמי ברחוב.

לרגעים חולפים נדמה שזה ממש עומד לקרות עכשיו איתו, ושיש בו כוונות, אע"פ שזה עוד כ"כ ראשוני,

ולרגעים, כמו עכשיו, נראה שזה הכל דמיוני ושניתן להתמים את הסיפור כולו.

נחכה ונראה? יש לי תחושה, תחושה תחושה.. אתה חייב ללכת איתי פה.

הראיה שלי בוגדת בי.

הזכרת לי למה שנאתי אותך מלכתחילה. אתה פשוט גורם לי להיות אחת ששונאת את חבר-שלה-לשעבר.

אני שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת אותך.

... וכל הזמן מחכה שתבוא ותגיד איפה היית, ולמה עשית, ו, ו.. אני אוהב אותך. אני מתגעגע.

ותנשק אותי חזק ותצמיד אותי אליך, תחבק ותעטוף ותגן.

זה מטריף איך שהחיים יכולים לשגע אותי. אני מרגישה שאתחרפן תיכף אם לא תלך מפה מהר ויבוא מישהו אחר.

היה לי קשה להרדם היום בצהריים ועלו לי כל מיני זכרונות שלנו.

אני מתגעגעת לאיך שנגעת בי.

אני כל הזמן מפחדת שלא יהיה עוד אחד כמוך. אפילו שלא כזה השתגעתי אחריך, זה כל הזמן נראה כאילו יותר לא אמצא כמוך/יותר טוב. מאשימה את עצמי שיכולתי לעצור את זה. שיכולתי למנוע את הפרידה. לשפר את החיים שיש לי עכשיו.

אבל זה שקר, נכון? אתה לא היית זורם. לא רצית אותנו יותר.

איך לעזאזל נפטרים מאחד כמוך? הלוואי והייתה לי תשובה. מילא, אם אתה עדיין נמצא בסביבתי, אם עדיין קיים בנוף שמולי,

לפחות צא לי מהראש.

ודמיאן רייס מילל לי באחורה.