אנחנו
שוכבים במיטה. אני עליך, אתה בתוכי, מחבק אותי חזק אליך, מושך לי את השיער ומתחנן
לשמוע אותי, חזק. קרוב לאוזן. להרגיש את הנשימות המואצות שלי, רק אל תפסיק. יש לך
יכולת לעטוף את כל הפחדים שלי, להרחיק את כל מה שאני לא רוצה לדעת ולשמור אותי
קרוב אליך.
וברטה
אמרה שעד סוף הקיץ זה ייגמר. עד סוף הקיץ אני אכיר את האבא של הילדים שלי, עד סוף
הקיץ אדע את התשובה. קצת אחרי שאמרת לי שזאת הייתה טעות להישאר לישון כל השבוע
ביחד, עטופים בחוסר המעש של עצמינו כשהמזגן מקפיא את החדר כל הלילה ואנחנו
מכורבלים בחום מתחת לנוצות, קצת אחרי כל זה ברטה אמרה שטוב לך איתי, שאתה מאוד
אוהב אותי אבל עוד מסובך עם עצמך עד כאב, שאתה לא שלם עם הנוכחות שלי בחיים שלך.
אתה מחבק
אותי, מסתכל לי בעיניים ואומר לי שאתה משחרר אותי. שאני מאוד חשובה לך, שאתה נאמן
רק לי אבל עדיין מסובך עם עצמך, עד כאב. שאתה לא בנוי למחויבות עכשיו, שאתה מפחד. מפחד
כולך לתת לי ללכת.
וברטה
אמרה שהחיים עשו אותך כזה, בדיוק כמו שאתה. מעלה בי חיוך מעורפל ומתמוגג כאחד,
מלטף לי בתשוקה את כל הנקודות שמעבירות בי רטט, מרגיש אותי כאילו זה נועד להיות
ככה כל החיים.
אנחנו
שוכבים במיטה, אני עליך, אתה בתוכי. משנים כיוון, אתה רוצה להסתכל לי בעיניים
ולשמוע אותי גומרת את היום הזה, לפנות בוקר במיטה שאימצה כבר מזמן את הריח שלך, את
הנוכחות שלך על הכריות. אני מסתכלת לך אל תוך הנשמה וחושבת על הגבר ההוא, שיבוא
אחרי שתלך ולא תחזור. חושבת על ברטה ועל כל מה שאמרה, על העבר, על ההווה המצמרר ועל
העתיד שהאיר לי את העיניים. אני מסתכלת לך אל תוך הנשמה ומפחדת כל כך שזה ייגמר,
שתיתן לי ללכת באמת אל הגבר ההוא ואל העתיד שלי בלעדייך.
אני
יודעת, אתה לא שם. אי אפשר לדרוש מבנאדם שיוותר על החופש שלו כשהוא חי את החיים
שהוא חי. אי אפשר להוריד לציפור את הכנפיים ולצפות שהיא תישאר אותה הציפור גם בלי
היכולת שלה לעוף מפעם לפעם אל מקום אחר.
אני
מסתכלת עליך, אתה מחזיק אותי חזק. בתוכי. כל כך חזק, כל כך ממלא, כל כך מעצים. מלטף
לי את כל הפחדים ואת הרעב הזה לאהבה. אתה לא יכול להכחיש בפניי את כל מה שאתה
מרגיש כשאתה נוגע בי, כשאתה נושם אותי. ואני כל כך פחדת שיגיע הרגע הזה והגבר ההוא
ואתה תיתן לי ללכת בגלל הפחד. הפחד הזה שלך להישאר איתי במקום ולהתחיל ללכת, ביחד,
יד ביד.
וברטה
אמרה שעד סוף הקיץ זה ייגמר ואני אדע את התשובות לכל השאלות ששאלתי אותך ואתה
והפחד לא הצלחתם לענות. וברטה אמרה שעד סוף הקיץ זה ייגמר ואני אכיר גבר אחר,
שיאהב אותי בלי סוף ויכיל אותי ויעטוף את הבדידות שלי קרוב אליו.
אנחנו
שוכבים במיטה, אני עליך, אתה בתוכי. תחבק אותי. אל תגמור, אל תלך. תסתכל לי
בעיניים. ועכשיו מה? "עכשיו לישון מאמי שלי, עכשיו לישון..."