לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כשאתה נוגע והידיים שלך עליי; הנשימה נעתקת החמימות עוטפת,


כשכל הגוף שלך נצמד לשלי אני נהיית מעופפת אני רוצה לטבוע בכל כולך.

Avatarכינוי: 

בת: 32

MSN: 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

1/2014

כל הלילה היינו תחת כישוף(?)


אני לא אחת כזאת שמכלילה..

אני לא אחת כזאת שאוהבת לדבר סתם - 

להגיד כמה אני שונאת או כמה אני אוהבת

המנהלת שלי מעצבנת אותי לפעמים ברמות דרסטיות

אבל אני לא אגיד שאני שונאת אותה.

והיא לפעמים נחמדה אליי סופר יתר על המידה

אז אני אגיד שאני מאוהבת בה (כי אני לא באמת מ-אוהבת בה)

כי אני לא אגיד שאני אוהבת אותה באופן מוחלט.

 

 

אבל יש מצב שאני פשוט לא בנויה למערכת יחסים.

באופן של להכליל וזהו.

שאני פשוט לא בנויה לכל ההתנהלות הזאת...

כל השבוע הזה שדיברתי איתך,

אז לפעמים הרגשתי שאתה לוחץ יותר מידי.

שאתה מסמס מלא, ושולח הודעות מלא, ופתאום מתקשר הרבה,

וכל פעם הסתכלתי על זה בעין מוזרה כזאת

בעין מלחיצה שכזאת

והבנות במשרד די ניסו להרגיע אותי או אמרו דברים כמו

"אוי איזה חמוד" ו "וואי למה אין עוד גברים כאלה?"

ואתמול בדייט,

חוץ מהקטע ההזוי של הפוסט הקודם שיש מצב שהוציא אותי מהכלים - 

היה דייט סבבה.

מלא שאלות ודיבורים בלי הפסקה ובלי כל כך מובכות...

אבל אחרי שיצאנו מהבית קפה רצית לשבת באיזה גן.

כיאלו WTF? אני לא מכירה אותך,

אני לא אלך לשבת איתך לבד בגן.

אני אלך לשבת איתך רק במקום שיש בו מאה אנשים לפחות סביבי!

ולא היה אכפת לי גם להגיד לך,

זה לא כל כך מגיע ממקום של פחד כי אם היית מנסה לעשות משהו

הייתי שוברת לך את הפרצוף.

אבל בקטע של... אני לא מכירה אותך.

אני לא אלך לשבת איתך על הפעם הראשונה שאני רואה אותך באיזה גן לבד.

עוד דבר שהיום התכתבת איתי לגביו-

ליוות אותי לאוטו. (חניתי מרוחק כי אני לא יודעת לחנות - אישה טיפוסית?)

ואז חיבקת אותי כשנפרדנו לשלום,

בסוף החיבוק נראה שאתה מתרחק ממני ומנסה להסתכל עליי בעיניים בשביל נשיקה

שוב - 

אני לא מכירה אותך!

פעם ראשונה שאני יוצאת איתך!

סבבה, דיברנו שבוע בוואטסאפ ובטלפון.. נכון..

אבל אני לא מכירה אותך. אני לא אתנשק איתך על הפעם הראשונה שאני יוצאת איתך.

ואז בגלל שחניתי מרוחק ביקשת טרמפ לאוטו שלך (כי חנית קרוב!)

אז לא היה כל כך אכפת לי אז הסעתי אותך בערך 2 דקות

ושוב - עצרתי לך כדי שתצא מהאוטו וחיבקת אותי שוב

ועוד פעם נראה שאתה מתרחק בשביל לתת לי נשיקה

והסתכלתי על ההגה ואמרתי לך לילה טוב.

ואז אתה מתכתב איתי היום...

ואתה תוהה על למה הייתי מרוחקת באוטו ולמה הייתי ככה

ושרצית לנשק אותי (כיאלו שלא שמתי לב חשבת?!) ושלא נראה שאני בקטע.

או שאתה חי באיזה סרט לא ידוע כלשהוא או שלא יודעת מה.

אני לא מכירה אותך, פעם ראשונה שאנחנו יוצאים,

וחוצמזה.. זה לא כל כך הרגיש לי נכון.

נשיקה זה דבר חשוב.

נשיקה זה דבר מקסים.

נשיקה זה דבר שמחבר. 

נשיקה זה דבר שצריך להתרגש ממנו. לצפות ולחכות לו.

לא שזה יבוא סתם כי... זה נדרש או רצוי או אנערף.

 

 

אז אתה כועס עליי או מתמרמר עליי או לא יודעת מה.

ושיהיה.

 

 

 

מתי ארגיש שיכורה מאהבה ככה?

 

לא מתה כל כך על ביונסה בכללי או על הסגנון הזה

אבל השיר הזה פשוט מדבק.

 

נכתב על ידי , 31/1/2014 18:40  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kazan ב-1/2/2014 12:47
 



Tell it to my heart


דייט.
מתי בפעם האחרונה יצאתי לדייט.....
עם מישהו שאני לא מכירה?
שאין לי היסטוריה איתו?
שלא חיבקתי בעבר?
שאני לא רואה בתדירות גבוהה?
כל הסעיפים האלה -
אני חושבת שיצאתי בפעם האחרונה (לפני הערב)
לפני משהו כמו 3 שנים?
והנה..
מצאתי את עצמי הערב יוצאת לדייט.
עם מישהו שממש מוצא חן בעיניי,
עם מישהו שהוא הטעם שלי - חנון וחמוד
עם מישהו שהשיחה איתו זרמה
בווטסאפ, בפלאפון
(לפעמים אפילו זרמה יותר מידי עד שנאלצתי
מפחד שמקשיבים לי במשרד לנתק בכוח)
ואז הגיע הערב הזה של הדייט,
הערב הזה מלא הציפייה והפחד.
ואז, לאחר שאנחנו נפגשים,
מסתכלים אחת על השני באי וודאות של
לחבק? לא לחבק? מה הולך פה? מה עושים?
מתיישבים לנו בבית קפה ומדברים
כשפתאום
מבין כל האנשים ב-ע-ו-ל-ם
מבין כל האנשים שאני מכירה
מבין כל האנשים שיכולתי למנות שלא רציתי שיכנסו
נכנסv למסעדה בנאדם מספר אחת שלא רציתי שייכנס ויראה אותי בדייט.
חוץ מחילופי "היי מה נשמע" זה לא המשיך מעבר,
ואני בטוחה שידעת שאני בדייט ולא סתם נפגשת עם ידיד בבית קפה
והייתי בהלם.
הייתי בהלם מכמה שהלב שלי דפק מהר,
הייתי בהלם מכמה שהמבט שלך השפיע עליי,
הייתי בהלם מכמה שרציתי להחליף איתו מקומות כדי להסתכל על התגובה שלך,
היית בהלם מכמה אדישות שהראת,
היית בהלם שלא שלחת לי אחרי זה מילה בוואטסאפ.
אז...
קארמה היא כלבה?
עולם קטן?
הכל מתנקז לגורל?
לא יודעת כל כך איזה משפט מתאים כאן יותר
אבל מה שבטוח זה שאת הדייט הזה אני לא אשכח בקרוב...

נכתב על ידי , 31/1/2014 01:04  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Nofar; ב-31/1/2014 18:41
 



עייף בנפש, עייף ברוח


יש כל כך הרבה מילים איתן אני יכולה לתאר את התקופה האחרונה,

את הימים האחרונים שמלאים בכל כך הרבה!

אבל אני פשוט רוצה לתאר אותה בעייפות.

עייפות עצומה שלא הרגשתי מאז תחילת השירות הצבאי לדעתי!

מכריחה את עצמי לקום כל יום ב5 וחצי כדי להתארגן ולהגיע למשרד ב7 ורבע.

מנסה לצאת ב2 וחצי אבל זה פשוט אפעם לא קורה

תמיד זה איכשהוא נגרר ל3 וחצי או 4..

חוזרת הביתה ויושבת בעיקר על המילים של הפסיכומטרי

כי בינתיים יותר מידי שיעורים אין לי כי היום זה רק השיעור השני..

ואז מדברת איתך בדר"כ זה יצא השבוע עד איזה 12 וחצי~

אז עייפות.

עייפות מלקום ב5 וחצי, אחרי שהלכתי לישון ב12 וחצי

והיה לי יום מלא בעבודה בלימודים!

 

 

 

חוץ מזה זאת תקופה מוזרה.

הקומה שלנו התמלאה ממש מבחינת בנות צעירות,

בואו נגיד שלפני שנה ככה כמעט ולא היו בה בנות צעירות!

היום יש אותי את גל את מאי

הצטרפה אלינו אתמול חיילת חדשה בשם טל

ובכללי גם בהמשך המסדרון יש את דני טל ואיימי

פתאום יש חברה אחרת כזאת בקומה.

ואני לא אגיד שאני נוטשת אבל לצערי היחסים בין שאר הבנות קצת מתרחקים

אתמול אפילו חשבתי על זה קצת

ושלחתי לסתיו הודעה והתכתבנו כזה שיחה טובה, אז שמחתי..

זה הזוי לחשוב שגל בשלוחה כולה חודש!

יש לה הרבה עבודה אבל אין מה לעשות זה מה שקורה בשלוחה הזאת...

אבל נראלי שהיא בסדר עם כל החדר ואחלה עם המנהלת.

המנהלת מעצבנת אותי לאחרונה,

אני חושבת שהיא עושה את זה בכוונה וזה לא מוצא חן בעיניי בכלל.

אני באה לדבר איתה על דבריים מקצועיים,

אחרי שבערך חמש דקות לפני היא הרתיחה לי את החיים

בגלל משהו אחר.

וכולי באה לדבר איתה קורקטי לחלוטין ואז היא מציקה לי "תראי לי את הטבעות שלך"

וחופרת שעה.

ואין לי כוחות לזה. באמת שאין לי. תפסיקי!

אם אני באה אלייך לדברים מקצועיים אז דברי איתי מקצועית ועזבי אותי

אל תהיי נחמדה אליי פתאום כי בא לך

שונאת שדברים משתנים לפי מצב רוח!!

 

 

 

 

חוץ מזה היה אתמול יום מעצבן ודחוס!

הגעתי בבוקר כרגיל ב7 ורבע,

סתם מחקתי דואר ושטויות שלא מעניינות

גל הגיעה וראינו ששתינו קיבלנו מלאאאא תיקים

כאשר אני ביום שני אמרתי למנהלת שיש לי פול דיונים

ולכן שלא תעביר לי דבריםםםםםםם

קיצר כולי עושה לגל "את באה איתי למנהלת לשאול אותה

באיזה סרט בידיוק היא חיה??"

וגל כולה הייתה עצבנית "כןןןןןןןןן"

קיצר באנו אלייה והיא אמרה שהדיון מ1 עד 3 התתבטל.

למה זה אמור להיות אכפת לי?!

עדיין יש לי מ10 עד 12, מ3 עד 4, מ4 עד 4 וחצי!

יואו כזאת מעצבנתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

קיצר הדיון מ10 עד 12 היה משעמם בטירוף.

ירדנו שלוחתית בגלל החיילת החדשה והיה סבבה..

הדיון בסוף עם הרח"ט היה כולה איזה חצי שעה

ובהמשך לדו שיח שלנו

(http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=169977&blogcode=14021674)

אז התחלתי להקריא מהסיכום וכאלה

ואז הוא עשה לרמ"חית "איזה טוב היא מקריאה בלי מצגת?"

ואז כולי כזה הרמתי את הראש וקלטתי את המנהלת שלי לשעבר

מסתכלת עליי בחיוך מאוזן לאוזן!

וכולי עושה את עצמי "חח מה?"

ואז הרח"ט אמר שוב! "את מסתדרת טוב בלי מצגת, את רואה"

וכולי "נו אמרתי לך אני מתרגשת מהמעמד כל פעם"

ואז הוא שובבבב "ממה את מתרגשת?

ממי? היא מרעננה אני מאשקלון במקור הוא מראש העין"

ואז פשוט המשכתי חח אבל זה היה ממש חמוד מצידו.

מידדדד איך שיצאתי המנהלת שלי קראה לי לדיון אצל הסרמ"ח

שהיה מעצבן באופן שאי אפשר לתאר בכלל!!!

החליט החלטות כאלה פוציות. לא שכזזזה אכפת לי אבל בסדר...

מעניין מה יקרה עם זה..

בסוף אחרי שעדכנתי את כל הדברים שהייתי צריכה וסיימתי

ראיתי שהשעה 5 וחצי. וגל אמרה שנשארת עד מאוחר

ואמרתי שלי כבר לא שווה לנסוע באוטובוס אלא לחכות לאזרחית שלפעמים מסיעה אותי..

אז נשארתי עד 7 וצברתי שעות!

הגעתי אפוסת כוחות באופן מזעזע...

 

 

 

בכל מקרה,

באופן הזוי לחלוטין נראלי

אני ממש חיכיתי להיום..

בעיקר כדי לקום ב8 (מה שלא קרה כי התרגלתי לקום מוקדם וקמתי ב6:45!!)

וללמוד קצת, להוציא את הראש שלי מהניוון שהוא נמצא בו בשלוש שנים האחרונות

ולצאת באור יום, לחזור באור יום

אז שיהיה יום טוב(:

נכתב על ידי , 29/1/2014 07:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Maybe i just wanna be yours i wanna be yours


הכל קורה כל כך מהר.

אני מכירה אותך בלחץ שבוע,

אנחנו מדברים מבערך יום רביעי נראלי?

והיום היה פשוט הזוי.

שלחת לי הודעת בוקר טוב ב7 בבוקר

ואז ב8 וגם ב10 התקשרת אליי ויצאתי למסדרון לדבר

והבנות במשרד היו בשוק

ובהתחלה חשבתי שזאת רק אני

ואז בכלל כל פעם היה קטע מפדח,

כנראה המנהלת שמעה אותי מהמסדרון,

כל פעם שחזרתי היא קראה לי בגלל שקר כלשהוא 

וכולי מחוייכת וכולי לא אכפת ממה שהיא רוצה וכולי שתעזוב אותי

ובכלל גם אתמול שהתקשרת משומקום והסגנית מנהלת הייתה אצלנו בחדר

ראיתי את השם שלך על הצג וכולי הייתי בשוק

בקושי הקשבתי למה שהיא אמרה פשוט חייכתי מאוזן לאוזן.

רק חיכיתי שהיא תצא כדי לענות לך, שלא אפספס את השיחה

 

וזה הזוי לי.

יש מצב שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לי

בתקופה הכי גרועה בעולם?

כל הלחץ של העבודה עם הפסיכומטרי...

עבדתי עד 3 וחצי בלחץ להספיק הרבה

אומנם הצלחתי לדבר איתך פעמיים במהלך היום

אבל לא היה לי נעים כי מצד אחד אני בטוחה שהמנהלת או מישהו מאזין

וגם הבנות עושות לי חקירה אחר כך

ובדרך חזור הביתה אני עכשיו הצבתי לעצמי לקרוא ספר באנגלית בנסיעות

ואז חזרתי והייתי צריכה לסיים איזה פרק בשיעורים

ולפתור מבחן

ו"היפה והחנון" כי זה הדבר הכי טוב ביום שני!

 

 

 

בכל מקרה זה פשוט הזוי לי איך זה קורה כל כך מהר!

קבענו להיפגש ביום חמישי

ומצד אחד ממש בא לי

ומצד שני אני קצת מפחדת.

לא כל כך ממה שאני אחשוב עלייך,

יותר ממה שאתה תחשוב עליי..

 

 

ויש לי מחר יום פשוט מזעזעעעעעעעעעעעע

יום מלא בדיונים!

מ10 עד 12 , מ1 עד 3, מ3 עד 4, מ4 עד 4 וחצי.

זוווווועות עולם !

שייעבור בשלום, רביעי שיעור פסיכומטרי וחופש :)

נכתב על ידי , 27/1/2014 21:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

63,654
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , שטויות וכיף
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNofar; אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nofar; ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)