אז נזכרתי כבר מלפני איזה שבוע שיש לך יומולדת היום.
שאלתי את דיינ אם זה בסדר לשלוח לך הודעה,
אין לי מושג למה,
אולי כי הרגשתי. אולי כי ממש קיוויתי. אולי כי הייתה לי ציפיה שכזאת שהשיחה תמשיך.
קמתי היום בפאקינג 5 וחצי בבוקר.
אתמול כשהייתי בערב בבית פתחתי פתק באייפון ורשמתי לך את הברכה.
לא משהו מוגזם, איזה 4 שורות בערך?
אבל נראלי שזאת ברכה קצרה וחמודה..
אז קמתי ב5 וחצי בבוקר והייתי קצת במיטה, בהיתי בתקרה,
הרבה זמן שלא סתם שכבתי במיטה ובהיתי בתקרה.
אולי כי תמיד שאני קמה לעבודה אני יודעת שיש לי 20 דקות להתארגן
ולצאת לאוטובוס כי אני חייבת להגיע למשרד ב7 וחצי
ואולי כי בשאר הימים של הפסיכומטרי אני מנצלת ממש את הדקות המוגזות של השינה
ואז רוצה להתפנק בארוחת בוקר (:
אז בהיתי בתקרה. ולא כל כך התחשק לי לצאת ממנה.
אז נשארתי איזה עשרים דקות בערך והתארגנתי יותר לאט
יצאתי מהבית בידיוק בזריחה והיה ממש ממש יפה!
הגעתי למשרד יחד עם יעל ועבדנו ממש אחלה
בסביבות 12 וחצי שלחתי לך את הברכה בוואטסאפ והתנתקתי מהר מהאינטרנט.
אבל עברו כמה דקות וממש השתוקקתי לראות אם ענית..
רשמת תודה עם סמיילי מחייך וזהו
נשארתי מחוברת כמה דקות וראיתי את הזמינות שלך נעלמת
בידיוק איך שניתקתי חזרה את האינטרנט
הרנדום בפלאפון שלי החליט לנגן איזה שיר שהזכיר לי אותך.
זכרתי שיש לי רשימת השמעה שלמה שכל שיר בה מזכיר אותך.
התנשפתי קצת ובהיתי בתקרה.
באותו הרגע בידיוק יעל הסתכלה עליי במן מבט מהסס ומלמלה
"וואי לא יודעת לאן לצאת עם סהר היום"
"מה אמרת?!"
"מה?"
"את לא יודעת לאן לצאת היום עם מי? אמרת סהר?"
"חח..כן.."
"סהר...ה-סהר? סהר ה-אקס?!"
"חח.. כן!!"
"מה?! מתי זה קרה יעל?!"
"הוא התחיל קורס שבוע שעבר ושלחתי לו בהצלחה
חשבתי שהוא ישנא אותי אחרי מה שקרה בפעם האחרונה
אבל הוא דיבר איתי ממש מקסים ויפה
איך שהוא יצא שנפגשנו בשבת שעברה"
"מה?! איך אני לא יודעת מזה?!"
"זה פשוט קרה.."
"אז חזרתם?"
"זה מסובך.. אני מעדיפה בלי הגדרות בינתיים..
הוא לא מפסיק לומר לי 'יעלי כמה אני אוהב אותך'
ואני פשוט עדיין לא שם עדיין"
"כן.. מבינה אותך..
טוב יעלי אם טוב לך ואת מאושרת אז לי טוב ואני מאושרת בשבילך"
"חיימשלי!"
סיימנו את השיחה הזאת וכל אחת חזרה לענייני העבודה שלה.
הצצתי מידי פעם בחלון השיחה שלי איתך.
כמה זמן שלא ראיתי את השם שלך כל כך למעלה בוואטסאפ שלי...
יעל התקפלה ואח"כ גם אני.
נפגשתי עם ענבר שבהתה בי אוכלת ג'ירף אבל חלקה איתי קינוח!
חזרתי הביתה והתפרקתי על הWIFI של הבית.
ישבתי בכורסא בסלון והשלמתי שיחות מקבוצות וואטסאפ.
קבעתי עם ענבר והדר לצאת לפאב בערב~
אפילו הזמנתי אותן לישון אצלי אחרי זה
כדי שלא יהיו תירוצים ולא נעים ונהגת תורנית והכל = כולנו נשתה!!
אחרי ש1 הרגשתי קצת מבואסת
2 הרבה זמן לא שתיתי אלכוהול
3 צריכה שחרור
4 לנסות מקום חדש ומאגניב ככל הנראה~
אז ישבתי לתומי על הכורסא ושלחת הודעה.
שאלת על איזה מישהו מהמשרד אם הוא עדיין עובד שם ועניתי שכן
האמת שאחרי שלא כתבת כלום מאז 12 וחצי ירדו לי הציפיות והכל
אבל פתאום ההודעה הזאת.. הקפיצה אותי.
אחרי שדיברנו דקה או שתיים על המישהו הזה מהמשרד
שאלת השאלות הגיעה - "אז מה חדש אצלך?"
אני דיברתי על הלימודים שלי לפסיכומטרי,
ומהצד שלך שיתפת על האקדמיה...
איכשהוא, ואני באמת כותבת איכשהוא כי... זה פשוט קרה!
התחלנו לפלרטט.
החלטנו שניפגש.
קבענו למחר.
אבל קבענו מבחינתך בתנאי הכרחי - שאני לא מספרת לדיינ על זה.
איכשהוא גם הסכמתי.
(אני אשמיט את זה שקבעתי עם דיינ במוצ"ש לגלידה.....................)
יכול להיות שזה השילוב של הכל יחד;
השיר מהפליילסט שמזכיר אותך,
הפלרטטנות,
הצורך להוכיח את עצמי אחרי ששברתי לך את הלב,
הרצון הזה לרפות את האגו שלי שנפגע מהחנון המטומטמם ההוא.
אז בינתיים -
תעשו שיגיע מחר.
יכול להיות שמעולם לא רציתי כל כך שיגיע מוצ"ש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
