קודם כל בן אדם, אחרי זה קצת מהכל

את הפוסט הזה פרסמתי בפייסבוק שלי אתמול וחשבתי האם ראוי שאפרסם אותו גם בבלוג שלי. זאת משום שלרוב אני כותב כאן ענייני דיומא על דברים שקורים לי בחיי השותפים ואת דעותיי באמת, נוקבות או רלוונטיות ככל שיהיו, אני בדרך כלל מפרסם בפייסבוק. אבל אולי הגיע הזמן לחרוג ממנהג זה. אז לכל חבריי בפסייבוק שכבר קראו, התרשמו והביעו דעתם, אתם מוזמנים להמשיך בשגרת יומכם. אני רק אומר בקצרה שעכשיו אני לקראת סוף תקופת המבחנים כשהמבחן האחרון שלי הוא מחר, בתורת המשפט, ולאחריו יש לי עבודה להגשה בדיני חוזים בעוד שבועיים. אבל על התקופה הזאת ארחיב כנראה בפוסט אחר בעתיד. ועכשיו, לגופו של עניין:

רבים ממכריי יודעים שדעותיי הפוליטיות קצת שונות, בלשון המעטה, מאלו של הזמר אריאל זילבר. ובכל זאת, שינוי שם הפרס מ"פרס על מפעל חיים" ל"פרס על תרומה למוזיקה", כדי שלא לצאת חלילה כאילו מזדהים עם דעותיו ואמירותיו, וכן כל הטררם ונסיונות החרם שעשו נגד מועמדתו, נראים לי כמו אקט מטומטם ביותר של אקו"ם. הרי אריאל זילבר הוא זמר ויוצר ישראלי אהוד ומעורך על ידי ישראלים רבים ללא קשר לעמדתם הפוליטית, ומפעל חייו הוא מוזיקה... חיה, נפלאה ונהדרת. זילבר הוא מהיוצרים הגדולים בתולדות הרוק הישראלי ואחד ממכונניו, כחבר בלהקת תמוז המיתולוגית אי שם בשנות השבעים, יחד עם שלום חנוך. אין שום קשר בין זה לבין עמדותיו הפוליטיות שרבים, ואני ביניהם, מגדירים כקיצוניות וניציות, מגנים אותן בתקיפות וסולדים מהן בשאט נפש.
וולטר אמר פעם, כשרצה להראות מהו חופש ביטוי אמיתי, שגם כאשר הוא לא מסכים עם מישהו או דעותיו, הוא ילחם עד מוות כדי שזה יוכל להשמיע את קולו. אני לא מסכים עם דעותיו של אריאל זילבר ולמרות שכנראה לא אלחם בשביל שישמיע אותן (אין בזה צורך באמת, הוא מצליח להשמיע אותן גם בלי זה), אני אכן אהיה מוכן להלחם כדי לשמוע אותו מנגן ושר. בכל מקרה, לא אסבול נסיונות להשתיק אותו. לא את דעותיו, גם אם אלו לא מוצאות חן בעיני, ובוודאי שלא את יצירתו המוזיקלית היפה שברובה אינה פוליטית במהותה. אריאל זילבר בהחלט ראוי להערכה ולכבוד על מפעל חייו ותרומתו למוזיקה הישראלית. כל נסיון שכזה לפוליטזיציה של התרבות מזכיר מאד דמגוגיה ולכן ראוי לגינוי.
אני חושב שהמילים האלו מהשיר "ברוש", שכתב אהוד מנור והלחין וביצע אריאל זילבר, ממצים את הדברים בצורה יפה:

"הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד."

את דעתכם, קוראיי הנכבדים, אשמח לשמוע כמובן בין אם אתם מסכימים או ובין אם לאו.