עיר הירח

א.

את רואה

את כל החלומות שלך

עומדים במסדר זיהוי

והאמת לא מזהה אותם -

אותך,

כל כך את רחוקה מהם.

ב.

ישנו חום בלתי מוחשי

שתופס אותך בבטן,

ונוגח בך בראש.

ואת בכלל שכחת

את החרב בבית.

ג.

מי אני חושבת שאני?

ענן אבק:

בידיים, בבטן, בראש,

מכסה כל חלקה טובה,

מונע שמש מניצני.

ד.

כל דקה מתנפחת,

מכניעה את האוויר

בחרב אש,

וסוגרת עלי. סוגרת

אותי.

ואת המרחב.

ה.

אני מרימה את העיניים

מעל המים,

אבל אי אפשר לקחת איתן אוויר.

במקומו אני שואפת

את מראה כל מה שיכול להיות

בתקווה שזה יגן עלי.