עיר הירח

בא אביב לבניינים גבוהי הצמרת,

לנהר האספלט השוצף בחדווה.

אורות פרחוניים נפתחים לראווה;

מפזרים אבקניהם על מכונית עוברת.

לעיר ההוללת דרכים משלה

למזג אנשים ותשוקות לקוקטייל,

שיכורה, מלאת זוהר, קורצת לליל,

ורוקדת סביבו כאיילת קלה.

אביב בעיר. חושיה ערים,

מושכת את בתי-הקפה באודם,

מתקשטת באורות רמזורים.

הולכת בדרכי כל הערים

שיהיו אחריה ושהיו כאן מקודם:

לשטוף אותנו סנוורים.