עיר הירח

סחורה היא בעקרון משהו שאפשר להשתמש בו, אבל כדי להיות סחורה זה לא מספיק- צריך גם שתהיה לה עוד צורה כדי שתוכל להתחלף: צורת ערך.

לכן סחורות הן כפילות, יש להן צורה טבעית ויש להן צורה ערכית.

צורת הערך היא כמו רוח רפאים- אי אפשר לראות אותה או להרגיש אותה. צורת הערך היא ביטוי חברתי בלבד, כי היא מופיעה רק כשהסחורה מייצגת עמל אדם שנקרש בתוך מוצר (ראו חלקים קודמים: 1, 2).

כולם יודעים שלסחורות יש צורה כשוות ערך לכסף (נקראת צורת ממון), אבל כאן צריך לעשות מעשה שתורת הכלכלה הקפיטליסטית לא ניסתה לעשותו - להבין איך נוצרה בכלל צורת הממון, איך נוצר הכסף ומדוע. למה זה חשוב? כי כיום הכסף מסנוור את העיניים, וכן צריך להגיע עד לשורשים כדי להבין את יסודות שלטונו.

ביטוי הערך הפשוט ביותר בשביל סחורה הוא: סחורה כנגד סחורה, מה שנקרא סחר-חליפין. לדוגמא:

בצורה הבסיסית הזאת ערך התפוחים מתבטא בגרעינים. מה זאת אומרת? התפוחים והגרעינים ממלאים תפקידים שונים: התפוחים הם צורך ערך יחסית, והגרעינים הם שקיל (מהמילה "שקול ל", שזה בעצם "שווה ערך ל"). ביתר פשטות - התפוחים יש להם ערך משתנה, כל פעם הוא בא על ביטויו בכמות אחרת של סחורה אחרת. במקרה הזה הסחורה שמייצגת את הערך של התפוחים האלה היא גרעינים. הגרעינים הם רק הדרך לבטא את ערך התפוחים, והם לא עומדים בפני עצמם, לכן הם מקבלים את תפקיד השקיל.

התפוחים ממלאים פה תפקיד פעיל והגרעינים תפקיד סביל. שני התפקידים מחייבים זה את זה, לא ניתן להביע את ערך התפוחים אם לא תהיה סחורה אחרת (במקרה זה גרעינים, אבל זה נכון גם לגבי כסף וגם לגבי כל סחורה אחרת) שתהיה מסוגלת להתחלף איתם, ומצד שני לא יתכן שקיל אם לא יהיה דבר שאת ערכו צריך למדוד.

לא ניתן לבטא ערך של תפוחים בעזרת אותם תפוחים עצמם.

אם היינו רוצים לבטא את ערך הגרעינים היינו צריכים להפוך את המשוואה ואז הגרעינים היו צורת ערך יחסי והתפוחים היו השקיל שלהם. זה לא סתם משחקים במתמטיקה, זה חשוב. זה עוזר לנו להפריד את ה"קסם" כביכול של השוק לגורמים ולחקור אותם.

למרות ששתי הצורות השונות מחייבות זו את זו הן גם קטבים מנוגדים זו לזו ולכן מוציאות זו את זו. מה זאת אומרת? זאת אומרת שתפוחים לא יכולים להיות בו זמנית גם צורת ערך יחסי וגם שקיל, בדיוק מהסיבה שאי אפשר למדוד ערך של תפוחים באותם התפוחים עצמם.

בסחר חליפין יש משהו מוזר: אם התפוחים הם סחורה, והגרעינים הם שקיל, אז בעצם יש כאן רק סחורה אחת שיש לה ערך שימוש - התפוחים. כל שעושה הסחורה גרעינים זה להיות משהו שניתן להתחלף בו. ערכם השימושי האמיתי אינו משחק כאן תפקיד.

עוד דבר אבסורדי שקיים בסחר חליפין זה שבלי סחר החליפין התפוחים שווים רק בצורת השימוש שלהם (כטעימים, כמשביעים וכו'), אבל בתוך סחר החליפין הרי הם שווים יותר מכך: מעבר להיותם ערך שימוש הם גם ערך חליפין, סחורה שניתן להחליף בה סחורות אחרות. כאילו בהכניסנו את הסחורה לשוק היא נעשת שווה יותר מאשר מחוצה לו.

דבר מוזר שלישי בסחר החליפין הוא שערך שימוש הוא דבר מוחשי, עצם שניתן להשתמש בו למשהו, ואילו צורת ערך החליפין של הסחורה אינה קיימת בשום חלק של התפוח, ממש כמו שהנפש אינה קיימת בשום איבר מאיברי הגוף.

אבל לא רק חלופה ערכית נעשת כאן, יש גם חלופה כמותית. כלומר לא כל מספר של תפוחים שווה לכל מספר של גרעינים. נניח שקילו תפוחים שווה לקילו גרעינים, כי אז אנחנו אומרים שלוקח אותו זמן של עמל אדם (במצטבר) כדי לייצר קילו תפוחים וקילו גרעינים. אבל כאן אנחנו באים לסיבוך נוסף- הרי כל שינויי בכוחות הייצור (נגיד שיש שנה עם הרבה קרה וכל התפוחים מתים, אבל הגרעינים לא נפגעים, או נניח שהמציאו מכונה סופר מהירה לקטיף תפוחים, אבל יצור גרעינים נשאר כשהיה, וכו') גורם לשינוי במשוואה של הערך. ישנן מספר אופציות:

1. ערך התפוחים משתנה וערך הגרעינים נשאר קבוע. נניח שבאמת הייתה קרה וזה השפיע רק על התפוחים, ורק חצי מהם שרדו. לגרעינים לא קרה כלום. עכשיו צריך 2 קילו תפוחים כדי להחליף עם קילו אחד בלבד של גרעינים. למה? כי לייצר תפוחים פתאום מצריך יותר עבודה מקודם, ולכן הערך שלו עולה (כי מושקעת באותה תוצרת כמות גדולה של יותר עמל אדם. ראו שיעורים קודמים). או ההפך - המציאו מכונה חדשה לקטיף תפוחים, אבל איסוף וגידול גרעינים נשאר כשהיה. עכשיו צריך רק מחצית מהזמן כדי לייצר קילו תפוחים ולכן קילו תפוחים יוריד מערכו ויהיה שווה ל-2 קילו גרעינים.

2. ערך התפוחים נשאר זהה וערך הגרעינים הוא שמשתנה. גם כאן אם יהיה צורך בכפליים עבודה כדי לייצר גרעינים הרי שהם יהיו שווים כפליים מתפוחים, ואם יהיה צורך רק במחצית הזמן הם יהיו שווים חצי מהתפוחים בהתאם.

אם נסתכל בשתי האפשרויות נראה ששינויים דומים יכולים להתרחש מנסיבות שהן מנוגדות זו לזו (אופציה 1 היא ההפך מאופציה 2).

3. אם ערך התפוחים משתנה בדיוק באותה מידה שמשתנה ערך הגרעינים, אז הפרופורציה נשמרת, עדיין קילו תפוחים יהיה שווה לקילו גרעינים, פשוט שני הדברים יהיו שווים יותר ביחס לסחורה שלישית כלשהי.

4. אם גם הערך של התפוחים וגם הערך של הגרעינים משתנה בו זמנית, אבל לא באותה מידה, או בכיוונים הפוכים, אז אפשר להבין מה קורה על ידי הסתכלות באופציות 1 ו-2 תוך הפעלת הגיון בסיסי. דוגמא: גם גילו זן חדש של גרעינים שגדלים פי 2 יותר מהר וגם הייתה קרה וחצי מהתפוחים מתו, אז ערך הגרעינים ירד בחצי וערך התפוחים עלה פי 2 ולכן 4 קילו תפוחים יהיו שווים לקילו אחד בלבד של גרעינים.

אנחנו מבינים מזה שאם מסתכלים על הערכים בזמן החליפין זה לווא דווקא אומר לנו מה קרה בפועל- אפשרי שערך התפוחים "ירד" כביכול, אבל מה שבעצם קרה בפועל זה שערך הגרעינים עלה בגלל שינויי בכוחות היצור. אם נסתכל רק בערך של סחורה בעת המסחר לא נוכל לדעת שזה מה שקרה, ונוכל לחשוב שערך התפוחים ירד אולי בגלל מחלה שתקפה את עצי התפוחים.