עיר הירח

חלום שחלמנו מקץ השינה

בעמל ובעבודת כפיים

היה לאדמה פוריה, דשנה

המצמיחה לנו לחם ומים.

החורשת בתלם מוצאת זהב-

פנים עייפות, מחייכות,

פני רעותה הבורקות כשנהב,

פני שותפה ואחות.

אמרנו להכניע את האלים ברסן,

לרותמם לעגלה,

את אותן מילים הנשמעות כמו קסם:

חברה וכלכלה.

הזורעים ברינה- איכה יקצורו?

בנשוק שכם לשכם

אותם החולמים מקיץ השינה

יחוגו עם מים ולחם.