עיר הירח

ליבי התועה כשה באחו,

נפשי נצטמררה,

כי מגע ידך כעשב רך הוא

ברוח הקרירה.

אמרי שאת קרבת,

לכבודך אפשילה שיבולים.

סערי עלי כאש שלהבת

כי כל מימי בשלים.

עברי כרוח בין פרחי הבר

לעסות כתפיהם השחות.

כמיהתי לך כקוצי מדבר,

כעקשות התפרחות.

צאי, צאי אל ההרים;

בריכת המולתי צוננת.

הלכי אחר העדרים,

היי בם מתבוננת.

ניגוני יסרוק שיערך כמברשת

ובאותו הרגע השבריר-

בבקשה אל תתפתי לגשת

אל ליבי בשדות קציר.