עיר הירח

רגע בהיר:

אני מדביקה חופש לכתלים,

מלקטת חתולים -

דייריה האמיתיים של העיר.

אני עושה טעות:

מרחיבה בכוחותי הקרע,

מבדלת אטמוספירה

לשם העצמאות.

הולכתי שולל ברחובות

את עדר חלומותי,

את רגלי, את מילותי,

את הפחדים והתקוות.

בקושי השארתי עקבות.

ציפורים רבות בשקט,

ואחר כך משלימות.

ומה אנחנו עושים עם

עודף השכל שלנו?

*******************

אני רואה אותנו צלול:

אתה התשוקה שלי,

היאחזות שבפירושה סבל.

אתה איתי.

*******************

נסיוני:

ראו: הרבה שקיעות ירדו בהכנעה

בהרבה שירים,

וכולן תמיד במערב.

********************

גם הכאב הזה:

אהבתנו שהייתה כפרפר

מנסה כעת לחקוק כנפיה

באבן.

********************

אני מדמה את יומי

לקו דק ובהיר

אותו אני מורחת

מתחילתו ועד סופו,

וצופה בו מתפוגג,

מקווה שעוד ישאר לי