עיר הירח

זהו שיר של יונה וולך שנלמד במסגרת בית הספר בכפר סבא, ועליו נוצרה המהומה הגדולה:

אתה חברה שלי
יש לך ראש של בחורה
ואתה בחורה בחורה
כמו שהילד המתוק ההוא
אמר לי בהערכה
את בחור בחורה
או להפך בחורה בחור
כי מההתחלה
מפחיתים בערך נשים
אבל הראש המסובב שלך
עושה אותך לגור עם בחורה
אולי היא בחורה בחור באמת
אבל אתם לא מדברים על זה
מנהלים חיים ממוסדים
"כמו שצריך"
דומים לכל החיים האחרים
אבל ריקים לגמרי
רק כלפי חוץ
בלי תכנים שאין
שאין
כי המהויות שלכם אחרות
והן שותקות ומשותקות
ומצונזרות
היא אולי לא יודעת
ואולי גם לא תדע
שהיא לסבית שמעדיפה בחורים
ואתה הומו שמעדיף בחורות
ואתה בחורה
היא בחור
זה די מסתדר ביחד
הרי המוח מה שמשנה
ולא הצורה הגופנית
ביצים מדומות
המסתירות כוס תאוותני
או כוס
המסתיר ביצים
קצת יופי הבל חן
גורם לדייק ויצוב הסטיה
המתעוררת בלעדיו
עם היושר המופרז
המותח קו יורד מהפה למטה
חסר הומור ושקר החן
בשפה כביכול תורת הפשטות
שלא לוקחת את קיום השקר והנכלים
על חנניותו קלילותו ערמומיותו המורכבת
שצריך להאבק בה שהיא הכרחית
שד קטן וריק ומצחיק
אבל אני יש לי רגשות מדויקים
אני שומעת את הקול הדפוק שלך
המעושן השרוף הציני
ואני מכירה מזוית הפגיעה שאתה פוגע בי
את הקול של ההומו
שתפס אותי בטעות והוא מנצל אותה עד הסוף
כדי לעבוד עלי אורב לי ומחכה שאתן הכל
באמת באמת איזו טעות התיחסתי אליך כמו אל בחור
קראתי לו אתה
את מנצלת את ההזדמנות עולה על בורותי הרגעית
וצולבת אותי מיד
שוכחת את עצמך ואת הבעיה המרכזית של חייך
אולי נזכרת בהן דרך שיכחתי מעלי שוכב פרצוף
שמחכה לרגישות לא הכרתית מצדי כדי להסתכל
בלי לחשוב שאני יכולה בהילוך חוזר ללמוד מזה משהו
כדי להציב לך מלכודת יותר מתוחכמת בפעם הבאה
ושוכחת שאת כמו כל אחד אחר
רוצה להתקיים להשאר בחיים
להמשיך קו רצף של הויה
שלא נחתך
זו רשעות נשית אני מגייסת פתגם לעזרת הבנתי
וקופצת על המציאה בחיי אפשר להבין משהו
ממש מבנה נשי טיפוסי רשעות נשית
ולהיות תמיד עצמך
חברה שלי מתוקה עם ביצים
וגוף של בחור
החברה הראשונה שלי שממנה אני מבינה איך ראש של בחורה
עובד
להתוודע למרכזיות של חיים
לאישיות המתהוה מהרף להרף לאי המודעות של עצמך
לאי ידיעת מהות עצמך בעצמך
כשהמהות המינית היא המרכז שלה אבל כאופי לא כמין
משהו שאפשר להפריד אותו ולשמוע בקול נקי
שאי אפשר לשחקו אם לא יודעים אותו
כאילו שאיננו
אין כוס בין הרגלים אין זין שם
נשמה חסרת גוף מסתובבת בבית
מה שמסביר את האמונות בהשארות הנפש מניתוקה מהגוף מהתודעה
הנפש אין לה גוף אבל לגוף יש נפש
הבעות הפנים מכחישות את קיומו של הגוף
כל הזמן מדברים עלינו הנפש ואלוהים וזה טוב מאוד
אחרת היינו שוכחים שאנו קיימים חיים
אחרת הכל היה הולך לאיבוד בלי ההפרדה של צד שלישי
במקרה הזה אימוץ זהות בלתי אפשרית אבל חשדנית מספיק