טוב אז נתחיל מזה שהמון זמן כבר לא עידכנתי..

אז זה מהסיבה הפשוטה שאין כ"כ מה לכתוב בבלוג הזה...

זה לא שלא עוברים עלי דברים..דווקא בזמן האחרון החיים מתחילים היות עם טיפה אקשן..

אבל אני מרגישה די צבועה ופטתית לכתוב כאן..

לא יודעת למה..אולי זה סתם איזה שטות שנכנסה לי לראש..

אבל בכל זאת קצת קשה לי לסגור את הבלוג שאני מחוברת אליו כבר שנתיים וחצי..עם ערך גבוה מאוד..

ובנימה אופטימית זו..

נעבור לחוויות ממחנ"ק 2008..(:(:

הגענו ביום שני 14.7 ליער חרובית המושלם..

מחנ"ק שביעי..כולי התרגשות ופלשבקים משנים קודמות..

עם געגועים למקום הישן והטוב.ששם תמיד נהנים..

רחוק מההורים ביצפר ושאר הדברים..

כבר עברתי שישה מחנקים והציפיה גבוהה מתמיד..

אז הגענו..התחלנו תדריכים וכאלה..וישר לעבוד..לסדר את השטח לבנייה למחר..

שלום לחברים מההנגה..

ולילה מטורף עם בנצ' וקרן..

(ובראד פיט וג'וני דאפ הצעירים..)

מגיע הבוקר..ואנחנו מתחילים להביא סנאדות של 6 מ' המקצה השני של היער..(סיוט)

ומתחילים לבנות..

הייתי בצוות הכי סטלן בשבט..

הצוות של השער של עדי..

היה ליגה..(:

עם הזמן התחלנו להכיר את הט'ניקים..

ולאט לאט התחלנו גם להבין אותם ולאהוב אותם..(:

היו ימים טובים של שכב"ג נטו והמון צחוקים..

ואז הגיעו החניכים..

כולם התרגשו..

פתאום יש שימחה בשבט וחיים..

ומלא צוציקים קטנים רצים לך בין הרגלים..

ויש עומס בחדר אוכל או הטור לצחצח שיניים גדול פי 7..(:

אבל בתור רשג"דית/ראש מחסן..התפנה לי זמן להתחבשן קצת וללכת לישון כל יום בשתיים וחצי ולהיות במצב כפית תמידי...

ביום ראשון אחרי הביקור הורים כולנו עלינו על שחור אדום והראנו להנהגה מי זה שבט נמרוד..

אנחנו התחלנו מלחמת מורלים ענקית שבסוף הצטרפו גם שבט במדבר,אריות ונופר..אהה וכמובן רכסים...P:

יום שני..פרדת שמינסטים..המון בכי..ופרדה מהכניחים הקטאנים שלי והיפים שלי..

מאז היה לי יותר זמן לשכב"ג..להכיר לצחוק להנות..(:

יום שלישי פרדה מהחניכים הגדולים..

ובערב.!! מסיבה מ-ט-ר-ו-ר-פ-ת-! היה פשוט כיף..(:

כ"כ השאיר טעם של עוד..!!

זהו..אנחנו כבר שימנסטים..

עוד שנה אחת ודי..:(

3>