כֵּנוּת

יש סיבה טובה מאוד לזה שאני לא כותב כאן הרבה לאחרונה.

זה בגלל שהייתי מרוצה למדי מהחיים שלי.

אבל אל תדאגו :)  כל זה עומד להשתנות.

כשחושבים על זה חסרים לי מס' דברים בחיים:

אחד מהם זה ילדים.

לא ילדים משל עצמי. אלא ילדים במובן של צחוק, קלילות, משחקים.

דבר נוסף זה שחסר לי מטרה, תכלית, משימה. או שפשוט אני צריך למצוא עבודה. אני כרגע מחכה לתחילת הלימודים וזה מרגיש לא פחות מ'לימבו'.

אני חייב לחזור לכתוב אסטרולוגיה. לקרוא זה ועוד איך לא מספיק.

חוץ מזה לקחת סיכונים זה דבר חושב. במילים אחרות אומץ לב.

את זה עזבתי כשעזבתי את הקארטה. R.I.P לב, שלום Brains.

צריך לציין שפיתחתי גם פרסונה חדשה, דבקה אליי כמו bad habit. ניתן לסכם אותה ב - קר, בוגר, מחושב במילים אחרות משעמם.

ועוד דבר אחד: המעבר לחיים החילוניים היה מזיק משחשבתי, לעבור מחודשיים במנזר לסביבה עירונית לא עשה לי טוב. במיוחד מאז שעזבתי את היוגה.

טוב זה נכון שאני לא יכול בלי חוג אבל חוג שחייה בכלל נחשב? בקבוצת מתחילים עם שלוש זקנים וילד מוזר אחד כבר עדיף שהיו קוראים לזה קורס באיך לא לטבוע.

למזלי יש לי גלגל הצלה או שתיים. עליהם אפשר לקרוא בפוסט האחרון של ספטמבר.

מי יודע אולי בפוסט הבא אני אפילו יחזור לכתוב שירה.

the nothing that kills