כֵּנוּת

אמא זה אהבה; אנחנו רוצים אהבה בחיים - אמא תכופף את האמת כשצריך: אנחנו רוצים שקר/ אשליה בחיים.

בן אדם לא יכול לחיות בלי סמים. לא משנה איזה.
אוכל, משחקי מחשב, רומנים של נשים, אלכוהול, מריחואנה, עבודה, קשרים הרסניים, צומי, שוקולד, הימורים, פורנו, פייסבוק, טלויזיה, כושר...

בכל מקרה יש צורך להתמכר למשהו. זה ההרגלים הקטנים שעושים אותנו מה שאנחנו. לטוב להרע.

אנחנו רוצים שמחה בחיים; אנחנו שמחים כשאנחנו שיכורים או מסטולים - מחפשים שמחה בחיים אבל כל הזמן בורחים מהחיים שלנו, עוצמים עיניים למציאות.
למה אנחנו פה, מכתב פתוח, סימן שאלה.

חיים רגילים ממושכים הופכים הזויים לאורך זמן, חיים הזויים ממושכים הופכים רגילים לאורך זמן.

אלוהים נמצא בדברים הקטנים.
לפני חודש בערך נסעתי עם האופניים בלילה בעיר. עם dead by sunrise באוזניות (הלהקה החדשה של צ'סטר בנינגטון).
באמת מוזיקה עשר אבל מה? החוט של האוזניות לא ארוך מספיק ואם אני מזיז את הראש יותר מדי ימינה או שמאלה האוזניות נופלות.
פתאום קלטתי אחרי מעבר חצייה אחד שה-10 סנטימטר של מי שיצר את האוזניות זה ההבדל בין חיים ומוות ברגעים כאלו.
ויתרתי על להסתכל שמאלה 10 שניות לפני.

עכשיו שאני חושב על זה השם של הלהקה נורא סימבולי לנושא של הקטע.

בבודהיזם ה'אני' או האגו הוא קונסטרקט/ המצאה/ אין בו ממש.
וכל פעם ששואלים אותי אם אני בודהיסט ואני עייף מלהגיד 'כן' אני אומר:
"זה אני נגד בודהיזם וזה קרב אחד שאני רוצה להפסיד בו"

ואל תשכחו אנשים טובים, איפה שלא תהיו ש:
את האמת רואים רק כשעוצמים עיניים.

נזיר עירוני, חילוני
שמאמין באלוהים.