כֵּנוּת

אמר עלי חבר אחרי שחזרתי בבוקר של יום שישי בלא פחות מ-6. קראתם נכון: שש בבוקר.

אפשר לחשוב שמישהו באמצע הדרך בין 20 ל-30 צריך להתחשבן עם הגיל שלו לפני שהוא בוחר מה לעשות. מה עשיתם ממני, שחקן מקצועי של בינגו?!

בכל מקרה באמת היה חווייה מוזרה משהו. אחרי יום בריא במיוחד של לימודים, חונכות פר"ח עם ילד חמוד והחלטה בונה של לא להתראות עם האקסית אני מוצא את עצמי בקצה השני של טלפון מחבר גבוהה ואוקראיני שאומר לי שהאקסית לא תהייה ב - house party המתוכננת. שמח וטוב לב ובלי משהו יותר טוב לעשות אני פונה מתחנת האוטובוס לראשון לכיוון דרום ת"א, רחוב אילת.

המסיבה סבבה, בטח אחרי הצטיידות עסיסית בבירות ופיצוחים מההמכולת הערבית ביפו. האנשים קבועים, הייטקיסת שאוהב להתמסטל, רוסי עם מבט קבוע של רצח בעיניים, בעל בית בעמדת ה-DJ (הביג דאדי לו כולם אומרים שלום) ,החבר האוקראיני הפעם בלבוש קאנטרי שתואם לשלי: חולצה מכופתרת, ג'ינס ומגפיים. ועוד כמה אישוייות מתחלפות בהתאם לעונה ולזמן הפנוי. והכי חשובה כלבת בולדוג גדולה בשם סימבה. חמודה חמודה - לא נושכת.
יותר מאוחר הופיעה פאנקית מרוסיה שהספיקה לקלקל לי את הרושם עוד בפגישה הראשונה שלי איתה ע"י זה שהיא אמרה שהיא מזל אריה. (טוב, אשמתי, שאלתי אותה). אבל אז הדעה שלי עלייה השתפרה פלאים כשגיליתי שהיא לסבית, ואני מת על חברה שלה. וגם פה חבל, מאותה סיבה.

עדיין הצליח להיות נחמד הערב, עם הקרנת מערבון של קלינט איסטווד בעזרת מקרן מאולתר של מישהו עם קשרים לתיאטרון גשר ומוזיקת אלט-קאנטרי וגותיק רוק על repeat בקבוע בארועים האלו. האלכוהול בטח לא הזיק, וגם זה שאנשים בלסו בהנאה מופגנת את הפיצוחים שהבאתי. אבל, איך לא, היה משהו קטן שהרס. דיבורים באותו ערב גלשו מעבר לאנשים להם הם נועדו, הגיעו לאנשים להם הם לא נועדו עשו פרסה וחזרו אלי עם תלונות/ האשמות / קינטורים ושאר צלילים לא ערבים לאוזן. 

טוב, מה לעשות? זה אחרי שניסיתי להיות מרמז בצורה מעודנת - אנשים איכשהו תמיד מבינים על מי מדובר. חוזר למסורת ואומר: "סייג לחוכמה שתיקה".

ליוו אותי לתחנת אוטובוס ואני את המלווים לעוד איזה מסיבה, מועדון הפעם. במקרה הלכנו באותו כיוון. דקה לפני הכניסה למסיבה האוקראיני מפציר בי להצטרף אליהם, בשלב הזה אין לי כל כוונה לעשות את זה. אבל בדיוק העניין של הגיל שיכנע אותי: "זקן מדי למסיבות", "נוכיח להם שלא". אמרתי, "ככה נעשה את זה בקצרה" חשבתי. לא היה לי מושג למה אני נכנס.
דווקא היה מסיבה חמודה מאוד ב- Velvet, גותי, טכנו, EBM וכו'. 70 בנים 30 בנות - באחוזים. להתחיל עם מישהי 0 סיכוי - באחוזים. לפחות נרקוד. טוב שיש לך לעשות משהו שאתה אוהב, שלא תלוי באחרים. נכנסתי לעניין and it showed עד כמה שאני יכול להיות אובייקטיבי. היה לי 5 דקות של glory כשרקדתי עם חיית מסיבות ממין נשי שרקדה עם ה-לא ביישנים בחדר. תכלס אני לא צריך הרבה. זה הספיק למרוח עלי חיוך לשארית הערב. 

בשלב הזה פתאום קלטתי שחצי מהאנשים שגררו אותי למסיבה כבר התפזרו. בסוף נשארנו אני ויודה איש קריות מירושליים. יודה חלק איתי בירה, ליווה שעות קטנות ב- small talk ותקע לי סכין בגב אחרי הבטחה שדאג לא לקיים באופן בוטה במיוחד.
בשלב הזה, איך לא, הבנתי שגם האוטובוס האחרון חלף, ונחוש בדעתי לא לבזבז עוד זמן התחלתי צעדה מהירה לכיוון הת. מ. החדשה לאזור המוניות שרות. ככה כדי לגמור את היום (הלילה) בריא כמו שהתחלתי אותו. 4 בבוקר צועד בת"א למוניות שרות. עוד חצי שעה עד שהקופסא הצהובה על גלגלים התמלאה ואז הליכה מתחנת העצירה שלה בעיר לכיוון הבית שלי. סופו של עניין הגעתי ב-5:59 בבוקר.
כבר מזמן לא הגעתי הביתה ב-5:59 בבוקר. אולי מסיבות זה באמת לא לבני 25...

אחרית דבר: חפיפה אחת עם שמפו לא עזרה להוריד את ריח הסיגריות מהתלתלים שאני מגדל, היה צריך 2 - אחת לכל מסיבה.
              סוף טוב הכל טוב, עייף ולא מרגיש את הרגליים נרדמתי ב-6:30 למנוחה מבורכת עד 15:00 בצהריי היום למחרת, סופשבוע.
              זה עם לא מחשיבים את השינה בהליכה שעשיתי עד הבית בכל מקטע דרך שהיה ישר פחות או יותר.