אני לא אוהב להיות חבר הכי טוב
שלך כי אני לא יכול לכעוס עלייך, לא יכול להיעלב ממך (לא בגלוי לפחות), לא יכול
להיות פרובוקטור, לעצבן כמו אח קטן, לתת הרצאות כמו אח גדול. לא יכול כל מני
דברים.
בכלא של החבר הכי טוב, אני
נשאר האדם המושלם שמעולם לא הייתי, ואין ספק מעולם לא יהיה. אותה דמות שתומכת,
מעלה מצב רוח אם הוא למטה, מוציאה רוח מהמפרשים אם הלחיים שלך נפוחות, שאוהבת ללא
תנאים, שמסכימה לגבולות שאתה מציב, לדברים שאתה אוסר עליי (בגלוי ולא בגלוי)
[והכאב הכי גדול כשאני חושב
עלייך והדמע...]
[ו' ארוכה -
לא נגמרת ]
מי אתה, מה
זה הגוף הזה שלך?
תשליך לדגים יחד עם הנשמה שתצלול למצולות, רבבות השנים
ואכולי ההיסטוריה. עד שהנפש תשקוט והנשמה תפרח כמו השקדייה באביב, מיליון פרחים
לבנים turned סגולים על
רקע שמיי אינדיגו, כמו ים קריבי
קפיצת ראש
חָבֶר הַכִי טוֹב
הוא רק זיכָּרוֹן
חוֹבֶרֵת מְסוּדֶרֵת צבוּעָה עִיפָרוֹן
חָבֶר הַכִי טוֹב
עֵירוֹם מבּדידוּת
חָבֶר הַכִי טוֹב
אֶנוֹכִיוּת
"תסביר לי בעצם.. מה זה
כל החרא הזה על חבר הכי טוב כשאתה מגרד את ה-30 כמעט?"
הוא שאל, ואי אפשר היה להתעלם
מהצדק בדברים שלו. הוא שאל עוד כמה דברים ודם התחיל לזרום לכיוון הורידים שעל
הידיים שלי אבל התאפקתי.
כבר אמרתי בעצמי לפני זה, כבר
אמרתי בעצמי לעצמי לפני זה, שחברים זה פאסה אחרי 25. אחרי 25 יש רק משפחות, ואם לא
משפחות אז דייטים וחתונות של חברים ועוד כמה דייטים עד שחברים באים לחתונה שלך. זה
פשוט. לאף אחד אין זמן, כל אחד תקוע בתחת של עצמו, של העבודה שלו ושל הבעל והאישה שלו ושל
החובות בבנק, והחובות החברתיות, והצפיות של כל העולם ואחותו. לעבוד, לחסוך, לנפוש בחו"ל, להתחיל תואר,
לסיים תואר, לזיין עם או בלי תואר ולהוליד ילדים מלוכלכים ומחייכים. והכל
מתמטי: תואר ראשון עד 25, אירוסין עד 28, חתונה עד 30, ילד ראשון עד 32, עבודה
רצינית יחד עם החתונה, תואר שני יחד עם ילד ראשון, תוריד שתיים מכל מה שלמעלה עם
אתה מזרחי, תורידי עוד אחד מכל זה אם את אישה. ואומרים שבני אדם אי אפשר לכמת לנוסחא...
ז' ב-ע'
בכל מקרה, חבר הכי טוב או, פאק, חברים בכלל לא תראו בנוסחא הזאת. למה כי, כשאתה
בוחר lifestyle אתה בוחר חברים. כבר אין לך זמן לחברים מהתיכון
או מהצבא, כל מה שאתה מנסה לעשות זה להתבסס איכשהו בחיים האלה, ועל הדרך אנשים
שדומים לך ונמצאים בסביבה המיידית שלך, שיש לכם משהו במשותף +/-
קופצים על העגלה, מצטרפים ומקבלים את הכינוי הלא מדויק חבר, לקרוא
להם מכר היה יכול להיות מעליב, בטח לא נקרא להם שכנים... טוב זה
הוחלט, חבר it is. אבל חברים הכי טובים לא תמצאו שם, ותדאגו לבחור lifestyle עם אנשים שתרצו להעביר איתם איזה 20-30 שנה ככה. אבל בלי קשר, אם לא מצאתם חתונה עד עכשיו אז אני מכיר כמה טלפונים של
קבוצות תמיכה שיכולות לעזור...
נוסטאלגיה ביוונית - הכאב שבחזרה הביתה / הכאב שבזיכרון
sound track k
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: