כֵּנוּת

אני הלכתי על הישן,

על המוכר

על מה שכבר מדבר אליי,

שללתי מלכתחילה את האפשרות שזה יכול לעבוד

אבל יש בזה כל כך הרבה נשמה שזה מדהים

כמו בסיפור בו הילד מדבר עם החברה של ההיא שהוא מאוהב בה ומתאהב בחברה בסוף.

זה היה מדהים, פשוט מדהים.

היא הייתה.

לעיתים כל כך נדירות שזה כואב הרגשתי שמישהו מעריך אותי כשאני ערום.

תגובות נעות בין מבטים ספקניים לביקורת הורסת אבל הפעם משהו היה שונה.

אני עדיין ניסיתי,

מתוך אינסטינקט,

כמו שאני תמיד מנסה,

זה היה הרבה יותר קל

והפעם באמת קלעתי לסל.

כל הזריקות לא היו לחינם

כאילו כל הכשלונות כולם הובילו אותי לרגע הזה. הם באו לעודד אותי מרחוק. מהמקום שבו הם בד"כ הם נועצים בי מבטי אכזבה.

הנה תיאור של מה שלא קרה הפעם:

Just be yourself they say

Expectations under the hay

And when you're yourself

They want you to be somebody else

So the lesson is clear

My dear

Be yourself unless someone will hear

For the moment they find out

They'll scream & shout

I've met this kid once

Who used to say

I'll be better on saturday

I've told her in return

No need to try

they'll like you anyway

right now

I'm like that child in a way

Only friday is my saturday

...

..

.

אני נותן לך לתאר את הצד האפל של הערב הזה.

אני כל כך מסכים איתך. את כתבת בדיוק את מה שאני הרגשתי היום.

את כל כך מדהימה

מה שמדהים בכל רגע זה שאי אפשר להחזיר אותו.

אף פעם.

אוהב כל כך..