במעבר בין מזל דלי למזל דגים הכל התהפך אצלי.
היא נפרדה ממני.
רבתי עם המפקד שלי בצבא.
שאלו אותי עם אני זקוק לעזרה מקצועית.
אני מרוקן מאנרגיה.
משהו עוד פעם לא בסדר איתי.
לשום דבר אין טעם יותר ואני לא מצליח לנקות את עצמי מזה. הכל נהיה מבולבל ומסובך. אני מתפרק ואוסף את עצמי כל יום מחדש. אני לא רואה את הפתרון כי גם את הבעיה לא ראיתי.
ואז פתאום נזכר..
איך זה היה בהתחלה.
*
**
***
*** 
**
*
זה נראה לי כל כך רחוק.
חלום ליל חורף.
אשלייה.
מיקסם שווא שהמצאתי בכדי להיות מישהו אחר פעם אחת.
ניסוי.
והן.
הן רק היו קיימות בדימיון שלי.
בזיכרונות.
אני לא יכול להוכיח אחרת.
וכבר הפסקתי להפריד בינהן. כאילו היו ישות אחת. שכל פעם נתנה רשות לצד אחר להיות ביחד איתי.
והדבר הכי נורא זה שאני הבאתי את זה על עצמי.
את הכל.
את הקרע.
את מה שאמרתי.
את חור הזה שאני קודח בנשמה שלי.
את ההתעקשות המפגרת הזאת לסוף טראגי בכל מחיר.
גם במחיר החיים שלי.
אבוד עצות אני משוטט הלוך ושוב בתוך הנשמה של עצמי.
במעגלים אין קץ.
הפתרון הכי טוב כרגע זה להיכנע. להרים ידיים. להיכנס פנימה עד שמשהו ישתנה. שהסערה תעבור. הנסיבות היו יותר אוהדות. משהו. מישהו.
מישהי.
וכמו נבואה שהגשימה את עצמה אני מסתכל אל השם של הבלוג שלי.
וצוחק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: