היא שאלה אותי מה אני יודע?
ולא ידעתי מה לענות
היא צעקה עליי, כאילו שאני לא שומע
לאוזניי ערלים, ערלות
אז ירדתי על ברכיי
מרגלות של תללים של כאב
והרמתי עיניי
אל האור, מסנוור וכואב
אילו ידעה כמה עלים
כמה עלים ברוח
אילו יכלה לראות את השירים
את הלב הפתוח
היא ביקשה שהוריד בגדים ואשכב
היא ביקשה חשיפה
היא ביקשה להוגיר טיפות של כאב
רק היו הם טיפות של שמחה
בחרצובות מתכת וכפפות של משי
היא נגעה בנשמתי
בקריאת סירנה, בקול בכי
היא הפשיטה אותי
וראינו ביחד את האופק הנע
את אותם הצללים, את אותה נשמה
נשמות אבודים מרקדות
נשמות אבודות
ועוד רגע, עוד רגע
עובר לו הזמן
ועוד רגע החושך
ועוד רגע לאן?
ועוד רגע עוד רגע
שם האור מנצנץ
ועוד רגע אחד
עוד תלוי על העץ
כך קיבלה נשמתי
על מגש של זהב
כך ידעה היא אותי
לקראת אמצע סוף סתיו
אילו ידעה כמה עלים
כמה עלים ברוח
אילו יכלה לראות את השירים
את הלב הפתוח
וברגע של אושר
מגואל תאווה
תתגלה לי דמותך
עצובה ונוגה
באותו הוא הרגע
אז אוכל להבין
שלא את המקור
אלא רק התסמין
של אותה מחלה
של כאב ישן
של אותה התחינה
לדבר שאינו קיים
אילו ידעה כמה עלים
כמה עלים ברוח
אילו יכלה לראות את השירים
את הלב הפתוח
מוקדש לכל אותם אנשים שאף אחד לא יכול לראות את השירים שלהם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: