|
קטעים בקטגוריה: *.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
b.U.r.Y~e.L
אני חושב לקבור את הבלוג בסוף דצמבר. יהיה לו שמונה עגול. שמונה מאז הפתיחה כשהייתי בצבא ועוד היה סיבה לקרוא לי חייל בדיל. לא מתכוון למחוק אותו או משהו. שישאר שם, לא מפריע לי. אף פעם לא האמנתי בלשרוף גשרים. מעדיף לבנות מגדלי רפאים ממבנים הרוסים. כל העבר שלנו זה מגדלי רפאים, תמונות אלבום משפחתי, מַטְ עם קצוות חרוכים.
אני חושב שנקודת המפנה הייתה שם פרוייקט: D-Project. תקייה ענקית של תמונות מֶגובַּה בכמה עמודים של שירי הייקו על חברים, ידידות ואקסיות. לא תצלומים או משהו; גזירות, אנימה, סלבְּס וכל מני דברים שמזכירים את אותם אנשים, סתם בקטע של לעשות משהו שאף אחד לא עושה. בכולל זה יוצא הרבה חיפושים בגוגל והרבה נבירות בעבר שלי בראש. נסיעות אוטובוס, רכבת וכאלה. זה עדיין שם בטיוטות על המחשב ובמגירה. אבל by the day זה מרגיש פחות רלוונטי. כבר אז כתבתי על אנשים שלא ראיתי שנה שנתיים, אקסיות וחברים שהלכו לדרכם. ועכשיו, גם את החצי השני אני תופס רק בטלפון, או גרוע יותר, בפייסבוק במזל טוב פעם בשנה. למי שזוכר את הבלוג של עד לפני שנתיים היה רשימה ארוכה של חברים בצד עם ארבע שורות לאדם ותמונה טיפשית. אז הייתה אמורה להיות גרסה חדשה לכל זה. לא יודע... אולי מתישהו.
אז אני אקבור את הבלוג: כי עם הצילומים לא הלך ואפילו להם לא מוצא זמן אז אני אקבור את הבלוג: כי קבוצות הגיל שלי זה במקום אחר ולא רוצה להטריד קטינות אני אקבור את הבלוג: כי אני כבר לא כותב כמו פעם, אין את אותם החיזוקים אני אקבור את הבלוג: כי את מה שכבר כתוב גם אין זמן לערוך, או אין סיבה אקבור את הבלוג: כי עייף מלרדוף אחרי קהל, להיכנס לבלוגים שיראו ברשימת קוראים אקבור את הבלוג: כי זה המקום הטבעי, גם אנחנו יום אחד נגיע לאדמה את הבלוג: הישן הזה, הלא רלוונטי, הדועך את הבלוג: את האומנות שלי, את היומרות בלוג: שעד לפני שנה חלמתי לפרסם כספר בלוג: שרשמתי עליו שהוא הוא החיים שלי
אני אקבור את הבלוג ואני אקבור את אני הישן יחד איתו

| |
M - U - E
E (גְרוֹנִית)
מראה תמים
שקר
בת 16
שקר
תלמידה
שקר
חסרת ביטחון
שקר
רגישה
שקר
נחמדה
שקר
לא יודעת מה היא רוצה
שקר
לא משיגה את שלה
שקר
לא מעשנת
שקר
לא שותה
שקר
לע עשתה סמים
שקר
אבודה
שקר
בתולה
שקר
לא ניסתה סייבר סקס
שקר
לא יודעת להזדיין
שקר
לא ניסתה תנוחות
שקר
יש לה רישיון
שקר
אף פעם לא נהגה
שקר
לא היה לה חברים
שקר
יש לי מה להציע לה
שקר
אין לה מחזרים
שקר
לא יכולה להיכנס למקומות
שקר
אוהבת אותי
שקר
רק צריכה לבחור
אמת
U (גְרוֹנִית)
יותר בוגר
שקר
יותר מבין
שקר
מכיר אנשים
שקר
אסרטיבי
שקר
משיג את שלו
שקר
לא נסוג לאחור
שקר
לא מוותר
שקר
ידיים גזעי עצים
שקר
אצבעות נקניקיות
שקר
מסובב אותה על האצבע הקטנה
שקר
המוֹרֶה שלה במיטה
שקר
אַדְמִין ב-sex4free
שקר
אוהב אנאלי
שקר
כָּמַה מצצו לו
שקר
כָּמַה עָשַה
שקר
מזמן הפסיק לספור
שקר
עובר מקשר לקשר
שקר
בשבילו רק עניין של כמות
שקר
יש לו אפשרויות
שקר
ארנק עולה על גדותיו
שקר
ב.מ.וו במוסך
שקר
מעריצה שלו
שקר
מעריצה אותו
שקר
מתפלל לאלוהים שיש לו סיכוי
איתה
אמת
M (גְרוֹנִית)
עשו את זה בים
שקר
עשו את זה באוטובוס
שקר
בחדר שלה בדירה של ההורים
שקר
לא מסוגלים שלא להימרח אחת על
השני
שקר
לא רואים אף אחד ממטר
שקר
סמס אחד שלו עושה לה את היום
שקר
נשיקת שפתון אדום בפתק שהשאירה
לו
שקר
"חייבים לעשות על שני אלה סרט"
שקר
"ימותו אם יאבדו אחד את השני"
שקר
"התאבדות אוהבים יכולה להיות פה"
שקר
רצח בעיניים לכיוון הקוֹדֵמֶת
שקר
מאיים להתאבד אם תַעָזוֹב
שקר
לא היה לה סקס יותר טוב
שקר
עדיין תמונה שֵלוֹ בארנק
שקר
חושב עלייה שלוש שנים אחרי
הפרידה
שקר
הטעות הכי גדולה שהוא עשה
שקר
כשהוא זרק אותה
שקר
כשהיא בגדה בו עם אחר
שקר
כשהיא הילכה בחוצות העיר
שקר
ועם אחר ועם אחר ועם אחר
שקר
אחרי הפרידה
שקר
אבל כל מי שהיא הייתה איתו מאז
שקר
היא לא יכלה שלא להשוות אליו
שקר
עד היום לא מסוגלת להקשיב ל-Adele
שקר
המכתב האחרון שלו עדיין מתחת לכרית
שקר
המיילים שלו בכתובת נפרדת
שקר
שהנוכחי לא ידע
שקר
עד היום לא הולכת לקולנוע
שקר
כי זה כל מה שנהגו לעשות
שקר
אז כשהיו ביחד
שקר
עד היום הוא שונא אוֹתָה
אמת
כי בסוף היא מעולם לא פגשה אותו
אמת
למרות שהיא עדיין חושבת עליו
שקר

אני מקווה שברור לכם שה- U
בשיר זה בעצם I
וש- U בגרונית זה הוא
E - היא
M - הם
| |
דברים שאני אוהב/ לא יכול בלי
ברשימה חדשה משמאל למטה (זאת עם תמונה - לב קרח)
(ושֵם לא קשור כרגיל - אבל עם שלילה)
וסתם כמה תמונות שצילמתי בחורף, לתמצת את רוח הדברים למי שאין לו כוח לקרוא.
יום אחרון של חורף היום, מלקוש או איך שלא קוראים לזה, אז קבלו אותה הישר מחודש ינואר הקר באמת:
(a)

(b)

(c)

| |
סעיפים של פוליטיקלי קורקט
אנשים
בראשון זה גיק בת"א זה היפסטר
בראשון זה חרדי בת"א זה פינגווין
בראשון זה פריק בת"א זה פאנקיסט
בראשון זה רוסי בת"א זה מזרח אירופי
בראשון זה אתיופי בת"א זה אמהרי
בראשון זה ערס בת"א זה סטייליסט
בראשון זה מרוקאי בת"א זה מופלטה
בראשון זה כיפה סרוגה בת"א זה מתנחל
בראשון זה מתרומם בת"א זה חבר הקהילה הגאה
בראשון זה דוקטור בת"א זה פרופסור
בראשון זה כת השטן בת"א זה Emo
בראשון זה ערבי בת"א זה בן מיעוטים
בראשון זה סטלן בת"א זה ראסטפארי
בראשון זה גרוזיני בת"א זה קוקזי
בראשון זה חנון בת"א זה הייטקיסט
בראשון זה עוכר ישראל בת"א זה שמאלני
בראשון זה סודאני בת"א זה אריתראי
בראשון זה כוסית בת"א זה babe
בראשון זה פמיניסטית בת"א זה pussy riot
מה שעושה אותם
בראשון זה שוט בת"א זה דרינק
בראשון זה עיצוב דירה בת"א זה Art deco
בראשון זה מסיבת סיום בת"א זה 'ball'
בראשון זה קולה זירו בת"א זה שוופס ענבים
בראשון זה אנשי הובלות בת"א זה תפעול לוגיסטי
בראשון זה מאפייה בת"א זה בית קפה שכונתי
בראשון זה יחידת דיור בת"א זה דירת סטודיו
בראשון זה נעלי יציאה בת"א זה עור איטלקי
בראשון זה בריכה בקאנטרי בת"א זה בריכה אולימפית
בראשון זה יציאה למועדון בת"א זה רייב בשישי
בראשון זה שרב בת"א זה שקע ברומטרי
בראשון זה טאפאס בת"א זה בראנצ'
בראשון זה סובארו בת"א זה יונדאי
בראשון זה אופני הרים בת"א זה raleigh
בראשון זה פיצוץ בקיבוץ בת"א זה מסיבת טבע
בראשון זה שווארמה בת"א זה חומוס
בראשון זה יהדות רפורמית בת"א זה סיינטולוגיה
בראשון זה חייבים להיות שמח בת"א זה שמחה לגויים
ראשון

ת"א

| |
דברים שאין מה להתגאות בהם
- החבר ה-אסקסואל שלי נותן לי טיפים לפני דייט
- א: יש לי תואר שני!
ב: באיזה תחום?
א: לימודי מגדר ופילוסופיה השוואתית.
- יותר מצפון מהיגיון פשוט
או
חוש מוסרי יותר חזק מקוביות בבטן
- 1000 דרכים למות:
דימום יתר לאחר גילוח כושל של שיער הערווה
- תדברו איתי סינית צחה ויש מצב שאני גומר

https://www.youtube.com/watch?v=qpQSvlPDZw8
מהתגובות: "Such deep and profound lyrics"
| |
מישהי פעם אמרה לי שקרחון זה טֵדִי לעומתי
פוסט ערום
בלי תכנון מראש על נושא, בלי שכתבתי אותו מבעוד מועד, ובלי מוזיקה ברקע
פוסט זה גם דואר, אבל למי?
החלפתי את התמונה שהייתה תלויה מעל המיטה בחדר שלי מזה כמה שנים עכשיו. הקודמת צויירה ע"י החברה הראשונה וכללה אותה בתור דרואידית עם כמה חיות מסביב. אומנם היא מצויירת טוב, ממוסגרת וזו הייתה מתנה אבל עדיין, הרגיש לי לא נכון שהיא שם כל כך הרבה שנים מאז שנגמר.
מיסגרתי תמונה חדשה במקומה, של בודהה בקרחת יער בלילה עם איזה טקסט מעל. לא 'ואוו' אבל מייצרת את האפקט המרגיע.
אני לא יודע למה אני כותב את זה עכשיו כי גם יש לי מלא קטעים אחרים שאני יכול לשים כאן אבל כולם דורשים תיקונים, עריכה ובעיקר חזרה למשהו שלא נמצא איתי כרגע. כולם כוללים איזשהו סוג של שקר, גם שהשקר מצוי בקשר לאמת עדיין יש שתי אותיות לא במקום.
למשל, יכולתי לשכתב כאן כמה שירים או פרוזה על האהבה האחרונה שלי, השברון לב האחרון. אבל אני לא באמת רוצה לחזור לזה, להתעסק בּטֵמות שאבד עליהם הכלח, להטריד במנוחה את רוחות המתים, לא רוצה לחפור מחדש תילים של רגשות.
או שיכולתי לכתוב על "האקט הנועז", זה שהקדשתי לו כבר שני פוסטים, זה שבכלל אני אולי לא אגיע אליו בסוף. ילדותי משהו, שנועד להעלות את קרני בעינכם ולהסתיר חיים הפשוטים עד כדי הרמת גבה. אין שום דבר "נועז" באקט הזה אם לומר את האמת. סתם עוד דרך לצאת המתקיעות הזאת שנקראת שגרה, מהכלא הזה שנקרא אופי, טוב הוא רק כדי לערבל את החומרים במיקסר הזה שנקרא חיים וליצר משהו אכיל, שזה הרע במיעוטו כי נועד הוא באמת ליצור משהו שיהיה עַכִּיל- מלשון ניתן לעיכול.
"על מה הוא מדבר, הבנאדם הזה?"
לא הבנתם? לא חשוב תקפצו הלאה. אל לכם להתעכב על קטנות.
[תה מושלם - הנאות של חורף]: נכתב מחוץ לטקסט
"אבל היה עוד דברים שיכולת לכתוב עליהם. כן? מה עוד.. כן!"
יכולתי לכתוב "העיר האהובה עליי". על גבעת האירוסים, where you bring your date hoping to get lucky, תל אביב אם לא הבנתם. ואם כבר תל אביב, רוצים שאני אדבר על הפיגוע ואקשר את הפוסט שלי לנושא החם? תשכחו מזה. כשאובמה יעשה מייקל ג'קסון (למי שזוכר) אני אכתוב פוסט על המצב הביטחוני.
אבל בעיקר אני מחפש השראה (וזמן, זה תמיד בלי קשר) בימים האלו לכתוב על כל האנשים שאני מכיר, על אלו הקרובים לפחות. אני עושה את זה ממניעים מאוד אנוכיים, או אולי טכנים, מכניים אפשר לומר. בסך הכל אני צריך לחדש את הרשימות בפאנל משמאל. אומנם חלק מהאנשים שם השביחו כמו יין מתקתק (או חומץ חמצמץ אם תרצו), חלק אחר סרחו כמו גרביים בּטְרֶק באמזונס, נעלמו מהחיים שלי מסיבה כזאת או אחרת. שלא תהייה טעות, כבודם במקומם מונח רק מעצם העובדה שהם אנשים, אבל על מי אני עובד? כותבים "אדם לאדם זאב", לא "אדם לאדם זהב". אפילו אומרים את זה אחרת.
אני קורא את מה שכתבתי ומבין שכנראה היה לי שם חסך אינטלקטואלי השבוע. או לפחות חסך בציניות. אבל בטוח שהיה שם חסך כלשהו כי כזה 'אפור קרמטוריום' מזמן לא הייתי. יש סמיילי שמתבקש בסוף המשפט הזה אבל אני מתכוון להיצמד לעקרונות שכרגע יצרתי כמו מחלה מדבקת ולחסוך אותו ממכם. תוסיפו סמיילים בתגובות 'אם תרצו'. וכמובן שאין כאן שום כוונה להצביע להם או לדומיהם, כמו בשנים קודמות ההצבעה שלי תתחלק בין 'פועלים' ל-'חדשים' לכאלו ש-'עובדים במרץ', תלוי במצב רוחי באותו יום, או משהו בסגנון 'עובדים זרים שמדברים מהר וכרגע ירדו מהמטוס', "אם תרצו".
אני יודע שלפחות חבר אחד יהיה גאה, והפעם אני אפילו לא מדבר על קומוניסטים או על גייז.
אולי בכל זאת קיבלתם מבזק פוליטי
כתיבה שמבקרי תרבות אולי מהללים אבל ההרגשה היא... 'של הנורא באדם'
יאללה, הולכים לישון אז תולים את המוח ליבוש
כמעט מדיטציה בשדה קרב

כמעט
| |
האמא של כל הרשימות____________Master-File
עריכה: קצת סדר והגהה להכל
אמרתי למישהי לא מזמן שהעיצוב האחרון שלי בבלוג היה לפני
3-4 שנים.
בדקתי עכשיו והוא בסה"כ היה לפני שנה וחצי. טוב, בכל
מקרה החדש קרב ובא. חבלי לידה וכאלה.
(אין לי זמן לכתוב- אונ' מזורגגת, אז יוצא שאתם רואים כאן
לפני הזמן את מה שעתיד לבוא [x3 צליל יריקה])
"רשימת אין אני"
גרסאת 2011-2012
בדיל 2.0
בעצם 3.0 לפי מס' העיצובים עד כה
Fuck
אני פתאום מסתכל על הרשימה הזאת וקולט שהצלחתי להגדיר את
עצמי ב-6 עמודי וורד כמעט במשך פחות משנתיים
בכל מקרה, זה היה בסדר כרונולוגי אבל הישנים פחות רלוונטים
אז אני שם אותם בסוף.
אז הנה לכם הרשימה, בסדר הפוך מהסוף להתחלה. הווה->
עבר אקספרס.
3.
Disclaimer
טירת גפרורים
לא שותה מספיק
מפלרטט עם אידיאולוגיות
מעריץ של החברים שלי
עלה עירוני
מלא אירוני
יותר פרידות מסקס
ישראבלוגר
טיראניה של הידידות
מפחד מתאומים
think tank
בדיחה בלי פאנצ'ליין
שחקן משנה
לא חכם, מתחכם
ציון בקושי עובר במקצוע "חיים"
אומן מתוסכל (מזה שהוא לא אומן)
טיראניה של המחמאות
סיבה טלאולוגית
bhaktiya
סרט special effects
ניסיון מיני רב (בתיאוריה) דעות קיצוניות, התנהגות מתונה
in 2 minds
מפלרטט עם נרקסיזם אין כלום, נותן הכל האותיות הקטנות
moon lass
סוחר בהבטחות
מחליף בגדים
ה-דין
פילוסוף של משחקי מחשב
נזיר חילוני
השוליים של השוליים
mobile (phone) spammer
פילו-סוף-הדרך
אנוני-מי-טאפורי
אנושי, יותר מדי אנושי
שכבות של חולשה
הומו כש-עם בנות
כלב ים
social smoker
social drinker
social everything
כוחלש
מטריושקה של מרי (מרד)
אור חלש
תיאוריה על כל דבר
מים ושוקולד
כמו ילד שלקחו ממנו
ממתק
Softcore
kiss & tell
מעשן בשביל ה-look
בדרך הרצופה
כוונות טובות
Hated friends zone
להתאהב לבד
פקיד (צורת סביל)
זעה לבנה
טבעת חנק 24K
כששחיתות זה מחמאה
אפילו סוף, טוב
יתום, או על גבול היתום
תודעה של עצירות
החילוני הכי דתי
יחסי אהבה ושנאה עם העולם הוירטואלי
איפה שחוסר פוגש
וודאות
עבד לאמת
ה-תיק מודרני
quarter of a man
מדעי החולשה
דו שיח עם עצמך
חווית דחייה
לא לקוח טיפוסי
כתיבת פאנק-רוק
חובב one
"פלסטיק"
זיתים שחורות
דיקטטור בין שמאלנים
כלב נאצי בין
כהניסטים
דוקטורט בשיברון לב
עייף שיק
לא יודע להצליח
Low-Fi
להתחיל לעשן
לעשת קעקוע
ללכת לזונות
לברוח
מושחת עד ללא יסוד
גינונים של סריס - הכי
קרוב להומו בעולם העתיק
כנפיים,
אבל לא ציפור
2.
היפסטר (כנראה)
sky with red
בעיקר בודד
Wordsmith
ניתן לשיחוד תמורת המחיר המתאים
slow life, slow food
מיסטיק-כאן
Ascetic Aesthetic
משורר מה שעורר
דפים קרועים מספר
שוקולד מריר
אולטרה טבעי
טופו וקטניות
מעשן yin (פאסיבי) סימן שאלה בתחילת משפט
סימן שאלה בסוף משפט
פעיל רשתית
א-מיני ; ה-מיני
הרדקור מטאל גיק
הערת שוליים
BDSM חרדי
קוקטייל של דקאדנס, נרקסיזם ורחמים עצמיים
בולדוזר למילים (חופר)
מרד רך
You prey and I stalk you online
You pray and I talk to you online
מפחד משיגרה וממוות
Smarty pants
חומר ואתה היוצר
Tiresias
Fashion bitch bitches
israbloger
אורח אצל התרבות (מבקר)
חיי אצל היהודים
חןסר גבולות או בכלל לא על המפה
הוא-מי? אי-מו? הו-מו?
mental masturbation
דופק חשבון
Sad hippie
פסבדו
אינטרדיספלינארי
pillow-סוף
psycho-דליק
post-feminist
pop-fiend
אקס-צנטרי
מי-שעורר גזרי סייבר ספייס כמו דג מחוץ למים
כמעט אסטרולוג
Rubber knife
חברים מזל עקרב
ארונות רעיונות
No proof
חתרן חרטטן
נכון לא? נכון
לא פחות ממיסטי
לא יותר מהג'ו הממוצע
אומנות או למות
אנני (הנה אני)
נשים חזקות
משחק קובייה עם כדור
התמכרות לחברים
אמא היפו תרמיה
מייצר שטויות מזה 26
שנה
תלישות כדרך חיים
אבן שחורה
מסמן את המסומן
נדלקו האורות
כמו אף אחד
שמש בפברואר
יעוד-אי
תחום אפור
אידיאליסט חסר תוכלת
מתגעגע למה שמעולם לא
היה לי
bao-yu מהחלום
מעשי-Я
אמונה חילונית
לא נראה טוב
בפרופיל
לא שורף גשרים
רציתי כיתת מחוננים
לא לוקח את עצמי
בלי רצינות
(אה-מה-מה) אמימות מהממת (אמומה)
occidentalist
מקריב את כל הפרות
ישות לא חופשית
נפרד
1.
הולך בדרכים צדדיות
קיווי לא אוסטרלי
what is this life? משחק קובייה עם כדור
מוטיב אוכל ויקיפדיה בהמתנה (על hold)
נשמה טועה
עובר (בקושי)
תייר
עלה ברוח
אוסף אקסיות
old fashioned iconocalst
Ritualist
דינוזאור
ויקטוריאני
DRUG KING
רחוק ממושלם
לסבי
לא ישיר בצורה
ישירה
מאוהב
עוגת שכיבות
חיוך פוזל
competing ideologies
הומו בהכל חוץ ממיניות
חלומות גדולים חיים
קטנים
control freak
שחיף עם בטן בירה
נבואה שמגשימה את
עצמי
ימי חמישי (ולפעמים
שלישי)
החיים ע"פ
ויקיפדיה
בהתכתבות עם עצמך
נשמה זקנה
מורד בכל האמצעים
חיי על זמן גנוב
רדיקל חופשי
CRYPTIC
פארס-מודרניסט
ילד פרחים בלי
פרחים
פילוסוף בשנקל
ש(א)ביר
פדופיל אפלטוני גאה
תחת ביב: שיחות נפש
Time Lord
רוסית קלוקלת
אורח בעולם הזה
חזיר בורגני
בן חווה
מודרניסט בדואר (פוסט)
הנאה בולמית
מוסר מיוסר
Talk the talk not walk the walk
Pathological thinker
גאוותן ע"פ עדות
עין פילוסוף של ימי שבת
משורר, מתברר
In dialogue with the unspeakable
משבר זהות
ורוד על שחור
בהתכתבות עם העולם
האמיתי
שוחה בבינוניות
בין אומנות לאקדמיה
גלגל חמישי
ליברליסט פרימיטיבי
לא נשארה חלקה
טובה
love hate relationship with the real worl
All forelay
חרבה וסייפה
ספרא וחיפה
Master looking for disciple
צם-חחח-עוני
גלאם-בומג'
נזויר אוויר
אביר אביזר קיר
דרקון-זיכרון
מת-ה-אב
ראש-קח-(ט)חול
אומן-East
גיבור ירקות מתכת לא יקרה
אלרגיה ליהדות
המסך שאתם בוהים בו כרגע
Blissful melancholia
אדם פשוט
בסך הכול
מבקר תרבות מובטל
מהגר רוסי מובטל
מעיין היצירתיות עדיין לא יבש (הנעורים אולי כן)
מוזיקה של אחרים
חיים של אחרים
0.
אני/ משחק מילים של אין
לאיזה מההגדרות הכי התחברתם?
תנו אחת (אם הראש קודח מכמויות אסטרונומיות אז תנו שתיים)
| |
מילִים
הועברו לכאן באיחור. אבל זה לא משנה, הרגשות עדיין טריים.
1. אחרי שהלב שלך נשבר בפעם ה-58, העשירית באותה שנה, כבר לא נותר דבר שיכול להישבר
שם. גם הרסיסים התנפצו, התנפצו והתפזרו לאלפי מקומות שונים. אתה
מנסה ליצר רגש אבל יש רק ריקנות, חלל אינסופי. אפילו את זה אין.
גלי קול באויר ונביחות של כלבים ברקע. שממה.
2. חום. קודח...
דפיקות בראש והמהומים לא ברורים, קצת כמו שעון מעורר
שתיכנתתי אותו לצלצל בתדירויות קול נמוכות
במיוחד. תת סיפיות, במן התנייה תת חושית או
היפנוזה מאותתת לך שמשהו לא בסדר.
2.5. גם הם, העיניים. הם הפסיקו לפעול. התקלקלו אמרת לי
אחרי שתיארתי לך שאני רואה הכל בזוית עכשיו.
"מה זה בזוית?" שאלת. "באלכסון כאילו" מצאתי את עצמי עונה.
3. דם יורד מהאף והנשימות עמוקות וקצרות עכשיו, נוזל
לחלוחי מתכנס לו סביב העיניים עד שהמשקל שלו הופך רב מדי והוא נופל על השורטס שאני
לובש כרגע. גניחות קצרות מקוטעות ממלאות את האויר עכשיו ובתוככי אני מקווה שאין אף אחד בנמצא שישמע אותי.
3.5. הם קראו לזה רגש פעם. בעולם בו למילים עוד הייתה
משמעות. בעולם בו המילה הייתה מסמן והיה לה אובייקט מוחשי כלשהו או רעיון שהיה המסומן של אותה מילה. לא עוד. בעולם של היום מילים הפכו לדבר
מעורר חשד, דו משמעי או אבסטרקטי. אתה משתמש במילה
ומייד מתלווה אליה צל של סרקאזם, לשון סגי נאור, או סתם אמירה קלת דעת. בצורה הזאת מילים יכולות להיחשב כדבר מן העבר, משהו שמוצאים בחנות נוסטאלגיה או באלבום התמונות של סבא
וסבתא. המסמן כבר לא מסמן דבר, והמסומן? המסומן הפך למסמן בימינו.
3.6. גרוע מכך כשמשתמשים במילים כדי לפגוע. כשאומרים אותם
סתם, בלי ביסוס, תוך כדי ידיעה בדבר
אופי האדם שאתה פונה אליו, בדבר החולשות שלו. כשמתייחסים לאדם כמו
בובה על חוט, מושכים בחוטים כדי לשחק - בשביל הכיף. או אולי לשכנע אותך לעשות משהו שלא תהייה מוכן אליו בדרך אחרת, אבל לנסח את זה בצורה שונה כמובן - בצורה "חכמה" כמובן. אם
מסתכלים על זה ככה, לא רק ש'סייג לחוכמה שתיקה', סייג לטוב-לב
שתיקה. שתיקה. כזאת שמתבוננת, אילמת כזאת, שיודעת להכיל. פשוטה, פשוטה כזאת.

4. נזכר במה שקרה יותר מוקדם הערב, לפני שעה קלה. ובינתיים הרוח הקרה מקיפה את הזרועות החשופות שלי ומלטפת במין ריקוד ספק מפתה, ספק מאיים. שערות ועור שעל העצמות, הן נסמרות וזזות במין ריקוד כזה. אני נרעד קצת. מסביב שכונת בני טובים וגן פרי וירק אך בתוכי שממת מדבר ואדמת טרשים.
את אמרת לי פעם שעוד יהיה לי מזל, שאני רק צריך לחכות. נדמה לי שגם אמרת שאי אפשר לתכנן את הדברים האלו.
שאי אפשר...
4.1. אני עניתי לך "כן". פעמיים, עם הפסקה קצרה בין הראשון לשני. בין אם המילים יצאו מפי מתוך נימוס ובין אם ביקשתי להישען עלייך למספר רגעים למען תחייה התקווה בי לא היה לי את הכוחות לומר לך את שעל הלב. מילים כה איומות שאני עצמי מפחד לחשוב אותם. גם להיזכר בהם אני לא מוכן. אבל הם שם. יציב ובטוח, רק מחכות להם לאותם רגעים של ייאוש. לימים של מפלה, של אסון או סתם תאונות קטנות. מכות גורל.
נפלתי בזמן עמידה באוטובוס, חצי מהאנשים צחקו וחצי נבהלו עד כלות נשמתם. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, ירדתי ארבע תחנות לפני התחנה שלי. היה את הכאב הפיזי ולו נוספה גם ההשפלה. גם כשירדתי לא היה מקום ראוי לקבור.
5. בהתחלה חשבתי שבלי לב יהיה קל יותר. בלי חרטות, רגשות,
כאב, בלי יופי שצריך להיפעם ממנו, מודעות
עצמית, וסד עינויים שקוראים לו מצפון. ככה הייתי יכול
להיות צועני עולץ בכרכרה ביפו או נזיר צוחק עם חיוך על הפנים ושק מטבעות על הגב בדרך לשוק הכרמל או להומלסים באלנבי. חשבתי שהרגש טוב הוא
רק לנשים, לילדים חלושים, משוררים ומגרדי פנכה אבל
עכשיו אני מבין עד כמה טעיתי. כי אותה שממה, אותו
ישימון ששולח זרועותיו לכל רחבי הוויתך ומפתה כמו
אודליסק בחדרי חדרים, אותו ריק אינסופי, נק' שחורה בחלל. אותו ריק זה הוא
המוות בכבודו ובעצמו .
5.1. מילים, על כל האפקט האסטתי שלהם, מילים, הם לא
עושות לו צדק. לא לו ולא לאויבו שמחה או
אפילו להוא שזר לו, עצב. ובטח לא לחיים, היפוכו הנצחי. אבל אם
לרתום את כל אלו למשימה בלתי אפשרית ,סרט הוליוודי בכיכובו של טום קרוז,
אפשר להתחיל ואולי לנסות לתאר, או אולי רק לשער מה קורה שם. בתוך
אותו ישימון אפל. לב שבור. רובוט לא פועל. מכאני.
מדענים גילו
שעל כארון, הירח היחיד של כוכב הלכת פלוטו, ליבת הלבה שמשמשת כגנרטור,
תחנת כוח או מנוע, קפאה מזמן. לא כמו בפריזר שלכם במטבח ב-0 מעלות צלזיוס, אלא בסדר גודל של 0 מעלות קלוין, האפס המוחלט, 273 מעלות מתחת לאפס. בנק' הכי קרה בזרוע החיצוניות של שביל החלב, על כתף שמאל של הצייד הבין גלקטי אוריון, מרחק של 6 מיליארד קילומטר מהשמש שלנו. במקום כזה, נטול טיפה של חום, שביב אור או כל סוג של חומר שיכול להיתקרב לסטאטוס של חומר פעיל - חומר חיי. במקום כזה
הנקודה הכי רחוקה במערכת השמש שלנו, הצינוק הכי חשוך.
5.2. המוות בכבודו ובעצמו כבר היה מחוויר .
5.8.
מילים.
נקודה.
 Charon and Psyche - Spencer (1883) 138*95cm
|
נכתב על ידי
,
5/10/2012 21:54
בקטגוריות *רשימות, אני, דיכאון, מדע, מוות, מערכות יחסים, סיום, פרוז-שירה, **prose, *לב עשוי חתיכות פזל
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
מחסור
לפעמים נדמה לי שכל אותו החרא אותו אני עובר בשנים האחרונות עובר רק עלי. ואז יש את השיחה המקרית עם האדם הקרוב (והמקרי בד"כ) שבה מתברר לי שזה לא ככה. כולם עוברים את אותו חרא. כולם מדוכאים. כולם חוזרים בשאלה, או יותר נכון מצויים בה.
כל פעם
שטוב לי: מה הם החיים האלה? כל פעם שרע לי: מה הם החיים באלו?
חבר שלי התאבד לפני 3 שבועות (כבר). בהתחלה היה חוסר אמונה, אח"כ ניסיון קדחתני להבין מה קרה שם, ואז הוא הצליח לקרב לעולם שלו את כל אותם אנשים שהיו לו ממקומות שנים, מזמנים שונים. ועכשיו הכל נראה סתמי אבל בכל זאת נשארה תובנה אחת: כל עוד הוא היה חיי הוא היה גדול מהחיים, גדול על החיים. עכשיו שהוא לא כאן איתנו זה מרגיש כאילו הוא חילק את הכוחות שלו בין כל מי ששרד וכולנו בסתר ליבנו התחייבנו להצליח איפה שלו לא הייתה ההזדמנות. כל אחד מאלו שהכיר אותו קצת יותר טוב רוצה לעשות משהו מעצמו. אם לא בשביל עצמו אז בשבילו שאפילו לא יזכה לראות את את תוצאות מעשיו. ומראה הפנים שלו בארון הקבורה לפני שריפת הגופה. 30 מעלות בחוץ ועדיין קר. כל כך קר.
הכי
חשוב בחיים זה לבחור
הכי קשה בחיים זה לבחור
ואני עם הצרות הקטנות שלי, עם החיים הקטנים שלי. מגדיר את עצמי כמאושר בסך הכל. אחד כזה שיש לו הכל ורק חסר לו דבר אחד. דבר שחלק מהאנשים אפילו לא יודעים מה הוא אומר. דבר שמי שנכתב עליו הקטע הזה טען שהוא חווה אותו עשרות פעמים. ואני גם לא טורח. לשאול מה זה? מה זה אהבה, אהבה אמיתית? כי איפה שלא הייתה פעם אהבה אמיתית היא הופיעה פתאום, ואיפה שהיא הייתה היא הספיקה להתכסות במעטה של שנאה, קרום דק של ליכלוך, של זיעה, דם ודמעות. אהבה אמיתית? אולי זה החיים עצמם. תשובה שלא עוזרת לאף אחד אבל אני לא יכול שלא לחשוב עליה. כמו שהמורה שלי לקארטה ויוגה אמר לפני 6 שנים בערך: "בני אדם נאורים לא יפחדו לאהוב. לאהוב יותר מבן אדם אחד." ואני חושב שהוא צדק כי אהבה זה הקרבה. הצורך שלנו להיאחז בבן אדם מסויים סתם נובע מפחד. אבל רוב הזמן אנחנו פשוט לא יודעים אחרת. גם אני לא יודע אחרת, נזכר לרגעים פה ושם שזו האמת ואז עוד פעם עננים עוברים על פני השמש. יום סגריר.
לחשוב על אהבה נכזבת בלילה
זה נורמלי, בבוקר זה כבר פתולוגי
אתמול מסיבה. היום שאלו אותי: איך היה? לא ידעתי מה לענות, מצאתי את עצמי תקוע בין ה- pros וה- cons. אולי אני יעשה את זה בצורת רשימה באמת:
pros היה רגע ששילהבתי מס' לא מבוטל של אנשים לרקוד/ להתפרע, מה שכלל סלסה עילגת עם אחת מבאות המקום אדם שטיבעו לא נודע התגלה כחבר, הוא מספיק עיקבי בזה עד כדי שאני מתחיל להחשיב אותו כחבר טוב אני מתחיל להרגיש בטוח באדישות שלי כלפי האקסית, זה עוזר שיש לה בן זוג ושהיא לא השתנתה כלל
cons צריך סצנה חדשה, בעדיפות עם מוזיקה כזאת שניתן יהיה לרקוד אליה חוסר שעות שינה אקסית
"על כל מה שאי אפשר לדבר עליו, מוטב לשתוק" ויטגנשטיין
http://www.youtube.com/watch?v=9u6jKV9TPLc
|
נכתב על ידי
,
25/5/2012 22:31
בקטגוריות **prose, **קצרים, **רוח, *רשימות, דיכאון, חברים, חיים אמיתיים, מוות, סיום, *פסיכולוגי, כרונוס
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
על בנות - פמיניזם
אני יוצא עם מישהי בימים אלו. אפשר לקרוא לזה 'יוצא' למרות שרוב האנשים כבר היו חולקים עלי בנוגע להבחנה הזו. ואותם בעיות. אותם בעיות כמו אצל כולם. כמה להתקשר? מתי נתנשק? מה הכוונות שלה? מה הכוונות שלי? מוקדם מדי להזמין אותה הביתה? לרצות את זה/ להתכוון או לתת לזה לזרום? איכשהו תמיד יותר קשה עם ישראליות. (אפשר לחשוב שאני לא). אולי אני צריך לנסח את זה מחדש: איכשהו תמיד יותר קשה עם אנשים. הנה! עכשיו זה טוב.

ומכאן החיבור הטבעי ל- למה אני לא פמיניסט למרות שאני טוען שאני: (משפט שמוכיח א' כל שאני קשה עם עצמי ושנית, כל דבר אחר שקשור לפמיניזם). א. אני גר בראשון - אי אפשר להשיג דייט כשאתה פמיניסט בראשון ב. עובדות החיים I - קשה להתחיל עם בנות כשאתה פמיניסט. כל דבר שאתה מעלה על נס הופך למשהו בלתי מושג ג. עובדות החיים II - קשה להשיג סקס כשאתה פמינסט. יש famme fatalles אבל רוב הסיכויים שתיפול על אחת שתצפה ממך ליזום ד. פילוסופיה זה רע לבריאות - כשצריך להתאים את צרכי השעה לאיזשהי תוכנית על שלא בהכרח בא לך עליה

וקצת על צביעות, כי הפוסט הזה נמשך ונמשך והשעות הופכות ליותר ויותר קטנות. If you know me in real life I'm far from the 'dark, latin, mysterious lover' type. אבל למרות הישירות הבוטה, תליית הלב על שרוול הבלוג, ולשון שלא יודעת מנוחה אני מוצא את עצמי dumbstruck מבנות שמבקשות, דורשות ומשדרות משהו מסויים בעוד הן נופלות שלל/נופלות לרגלי הדבר ההפוך מזה. "אני לא אוהבת אותך", "לא רוצה לראות אותך" , "אל תתקשר אלי", ... , ... ואז הוא מופיע מתחת לדלת שלה, מתקשר בלי הפסקה, מאיים שיעשה ככה וככה וכאילו היא חוזרת בה מכל מה שנאמר. אני יודע. כי גם אני הייתי שם. פעם אחת.
האמת היא שצביעות לא קיימת. זה הכל אנשים. לכל אחד סגנון ההתקשרות משלו שלפעמים גורר בחובו תקופות התבודדות/ התפרקות/ מערכות יחסים ספורדיות/ לא עקביות והרבה אי הבנה מצד אחרים.
BULLSHIT
אני פשוט לא מכיר את חוקי המשחק. סוף פסקה. שתיקה.
 אמרה מרסי
| |
דפים:
|