כֵּנוּת

//
סקס זה כמו חתיכות לגו שמשחקות אחת עם השנייה



//
לא יודע איך לגרום לעצמי לא לרצות משהו שאני רוצה. בנות למשל,
אתה יודע איך?

//
בכל תחום יש חזק מדי או חלש מדי, מהר מדי או לאט מדי, הרבה מדי או קצת מדי, חסר זרימה או חסר מסגרת, מתאמץ מדי או נינוח מדי, מחושב מדי או ספונטאני מדי. בסופו של דבר,
משחק או ליהנות מזה זה טבע המציאות העליונה של רוב הדברים

ליידי גאגא יודעת את זה

//
פשוט לחיות בגוף הזה, על כל הרגשות והפחדים שלו זה מספיק,
זה די והותר

trip the light fantastic

הוספתי "התאהבות" תחת רשימת תחומי העניין שלי בפייסבוק.
את זה, ולילה, וגורל, ופורנוגרפיה. מצאו את המכנה המשותף.
הייתי יכול להוסיף לרשימת ה"פעילויות" אבל במקום זה הוספתי לרשימת תחומי העניין. אם כי גם זה מתחיל להשתנות.

ברקע: playlist של Keane. שאריות של תקופת ה- Indie שלי.




http://www.youtube.com/watch?v=ZG72J2ylUGE&ob=av2n
לא רוצה להישמע כינור חורק אבל אין לי ברירה אלא לכתוב על מה שאני מרגיש וזה בטח לא בעננים. יותר כמו מי תהום. ממש למטה. 
~
בלאגן בשבועיים האחרונים. זה התחיל מפרידה מידידה שהתנדנדנו הרבה זמן ביחד. או כמה שספרטקוסית אמרה "זה הרי אף פעם לא היה אפלטוני, זה למה אתה לא מדבר איתה". אולי היא צודקת ואני צריך לברר מה אני מרגיש כלפיה, למה זה היה חשוב, למה גררתי כמו מסטיק. אבל עכשיו עייף מדי 'לחשוב', מפורק מרוב 'לנתח', עובד עצות כתוצאה מחיפוש שלהם. כרגע העניין סגור. היא לא רוצה ואני לא מתכוון לכפות עליה שום דבר. אם כי כפייה כדרך להצהיר כוונות כבר הוכיחה את עצמה בעבר. ותנו קרדיט על נסיגה טקטית מזהירה בלי להגיד שלום, תוך כדי giving the cold shoulder, ואפילו  סחיטת מילות עדנה רכות על זה שאני נעלב על שום כלום.
לא רוצה, לא צריך.    




http://www.youtube.com/watch?v=y5l-GSDo72c
ולנושא אחר.
אולי אני פשוט אזרוק הכל. את הלימודים. "החלום" להיות פסיכולוג, המלגה המתוכננת ליפן, את כל אותם ידידות מסננות (רשימה שחורה משמאל), קריאות אסטרולוגיות לחברים של חברים עבור גרושים, הרצאות בודהיסטיות שכבר מזמן מרגיש כאילו אבד עליהם הקלח. או כל תפיסה אחרת של מי אני ומה מתאים לי ואמצע איזה עבודה מלוכלכת בת"א, אשכור דירת סטודיו או אשדל שותפים שאני מכיר לעבור אליהם ואתחיל מאפס. כמו שלא עשיתי אף פעם (פאקינג 6 שנים הבלוג המחורבן הזה - רק פעם אחת שינה את צבע עורו, צבע הטקסט שבו מצהוב לורוד). 
זה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה שאני אוכל להשקיע את האנרגיות שלי בדבר אחד בכל פעם. כמו הנזיר שאני באמת. כרגע להשקיע אותם בכתיבה. כתיבה, כתיבה, כתיבה. עד שיצא מכל החורים, 9 על פי תורות אזוטריות מהודו בגוף העלוב שלנו.
ולמה כל ההשכלה הזאת. כמעט 16 שנים של חינוך non stop, וכל זה בשביל לספר לכם כמה חורים יש לנו בגוף? עדיף כבר הנדסת חשמל. המשבר הקיומי מלפטור בעיות חדו"א או אינפי ממילא יבוא לכם מתישהו, בסוף התואר במדעי הרוח או בגיל 40 יחד עם משבר זהות ככה או ככה אתם לא נשארים חייבים. ככה לפחות יהיה לכם כסף, דירה, עצמאות, גלגלים, בן-בת-זוג או מאהב/ת. Just pick.
ולא משנה באמת במה אני אשקיע. העיקר שזה יהיה דבר אחד. זה יכול להיות לכתוב לכתוב לכתוב (לקרוא קצת). ולשלוח חצי לג'ורנלים סנוביסטים בארץ ובחול. לבקר אינפושופס בת"א ולהתחנן שהם ייקחו את חוברות השירה שהדפסתי בעצמי במדפסת החצי עובדת שלי שרק מלקנות את הדיו אליה הולכת לי חצי משכורת. ואז לשקול לעבור לכתיבת רומנים ולחזור לשירה ולפוצץ את האי-מייל של אנשים שאני מכיר במה שכבר כתבתי. כל זה. הכל. עד שימאס.
ואז אולי אני אחזור לחלום ה- backup ואבקר את אמא כדי לקחת את כל ספרי האסטרולוגיה, ארשם לקורסים בהתכתבות של astro faculty london, אקח כמה סדנאות על שיווק ודיבור מול קהל כדי לפרסם את עצמי ולתת הרצאות והתחיל להאמין באלוהים רק כדי שברכת העסק שתליתי במשרד החדש ל"ייעוצים פסיכו-אסטרונומים" תפעל.
או סוף סוף אמצע את הביצים שאני צריך כדי לשרוף 4 תלושי משכורת על כרטיס בכיוון אחד ליפן, אציק לאנשים עד אין קץ ב- couch surfing ואז אעלם להם באמצע הביקור בכדי לתפוס רכבת לפאתי קיוטו בחיפוש אחר המנזר הקרוב. השמועה אומרת שהם מקבלים מערביים שבאים למנזר להתחנן להתקבל לשורות מגולחי הראש (עדיף בלונדינים גבוהים ועיניים כחולות of course). כמו פעם כשנסיכים משוללי זכויות או כאלו שנסו על נפשם שינו זהות ע"י הצטרפות למנזר בודהיסטי, גילחו ת-ראש, שינו את שם וחיכו איזה 20 שנה כדי לכתוב על חויותיהם כנסיך במלחמת הגנג'י נגד ההאיקה.

לא יודע. אבל הסדק עדיין נמצא שם מאחור. ואם מקלפים כל מה שרואים זה קורי עכביש. אפילו לא נר אחד.
היום.





טוב, כבר מרגיש טוב יותר. אבל יש לנו זמן לעוד סיפור. רק עוד אחד.

עכשיו שאני חושב על זה בכלל לא נגעתי במה שמטריד אותי כרגע. איזה מן כותב אני בכלל ?! או שאולי זה יותר טוב ככה. לתת לזה להתבשל. לתת למחשבות, למילים להבשיל. אבל לא יותר מדי, אז נהייה קר ורחוק, המחשבות נודדות למקום אחר איפה שהרגשות נחים. אתה ריק, בכלל לא שם.
זאת לא הסיבה. זה פשוט כי זה לא פוסט-לילה. מה שרואים ביום לא רואים בלילה. מה שכותבים ביום לא כותבים בלילה. ודווקא בלילה אתה צריך את משקפי שמש. איפה שרואים את מה שמנסים להסתיר. איפה שיש פינות חשופות שלא להתקרב אליהם. איפה שהחויות חותכות כמו סכין. איפה שתנועה אחת היא ההבדל בין חיים למוות. בלי זאב אדם ובלי ערפדים, כי גם לא צריך אותם.
[יאללה - לכתוב עד זוב דם, עד שיתפסו לי האצבעות מעל המקלדת].

מסיבה מאוד פרועה בחמישי האחרון. גם היא הייתה שם. איזה כוח משיכה יש לה עלי. She has her own gravitational pull that girl. וכמעט שהתפתתי. מה שבסה"כ מוכיח שאני לא חזק מספיק או שהיא יותר חזקה ממה שהיא מחשיבה את עצמה.
היא לבד הסיבה מספר אחד שאני רוצה לזרוק את הכל ולנסוע. הסיבה שאפילו לא עולה לי השאלה של "לאן לנסוע?". למרות שהיא לא לבד, היא עם מישהו. 
שתמות, עולה לה מילה פתאום, בין הניסיון שלי לנסח ת-דברים, להכניס סדר לבלאגן.
ואם אני חוזר לתחילת הפוסט ומסתכל על מה שכתבתי כרגע אני מבין פתאום למה לידידה שלי היו ספקות. למה הביקורת, המילים הקשות, ההלוך ושוב. איך היא יכולה להשתוות לה? איך מישהי יכולה להשתוות אל 'האחרונה' (יהיה יותר נכון לומר ל-סופי-ת)?
היא לא ואף אחת לא. וגם אני עובד עצות. לא יודע איך לצאת מהתסבוכת הזאת, איך לעשות אחורה פנה מלהתאהב. to fall in love. לא. To rise from love.
muri desu (יפנית לבלתי אפשרי). איפה כרטיס הטיסה הקרוב?









לא יודע כמה זמן זה יחזיק אבל
מספיק!



















מסיבה

כי חסר יופי בחיים.

על פי הרפואה ללב ארבעה חדרים

על פי חייל בדיל בכל חדר מסתתר סוד

איזה סודות מסתתרים שם?איזה רגשות? איזה כאב? 

אולי יש יותר מארבע, אולי כבר אין שם מקום, מחיצות מפרידות בין החדרים

ואין פתח להציץ

החיים קצרים כשנוסעים על הכביש

בני אדם ממהרים, רודפים אחרי תשוקות

מפחדים לא להספיק, ובדרך נמחצים למוות

כוכבים בשמיים

השמיים בוכים

דמעות מנצנצות

כשמסתכלים למעלה

אבל רק בחושך

בטבע הפראי

כשאף אחד לא רואה

חוץ מהאוהבים בחורשה

כסף זו השאיפה של אדם בעל חלומות גמישים

אם אתם עשירים אומנם אי אפשר להשיג הכל, אבל זה בטוח עוזר בהרבה תחומים.

לא מעט חלומות יכלו להיות מוגשמים בעזרת הצ'ינג צ'ינג. וגם לבלינג בלינג אפקט לא מבוטל.

חוצמזה כסף מציל חיים - רפואה זה דבר יקר בימינו. למשל תרומות למען מישהו שזקוק לניתוח מציל חיים.

ו"הדברים הקטנים". למשל לבזבז על חוגים, שעורים פרטיים, חדרי כושר. כדי להיות בלרינה, מוזיקאי, חטוב, אתם תגידו.

נק' ההנחה שאישיות קודמת לאורחות חיים היא, לעיתים תכופות, מוטעית. אדם שיש לו לבזבז יתנהג אחרת. אדם שאין לו.

יהסס, לא יעשה, יתמהמה, תירוצים וכל השאר. הידיעה שיש או אין לו את האמצעים משנה הכל.

ובאותו הקשר.

אלוהים לא היה אלוהים אם לא היה לו את הכוח.

מטבעות, חלומות ומילים

תמיד היו לי חלומות עד שבשלב מסוים לפני 6 שנים בערך החלטתי לפתוח יומן חלומות.

במקור זה נועד בכדי לחלום חלום צלול אבל זה רק עזר לי לזכור את החלומות שלי.

עד היום יש לי כ - 6 יומני חלומות (מחברות) והצלחתי לזהות מס' נושאים שחוזרים בחלומות שלי:

1. החבר הכי טוב שלי בילדות - מקס.

2. משחקי מחשב בהם אני משחק או משתתף בצורה חייה (זה חלום זוכרים..)

3. נסיעה באוטובוסים כתוצאה מהובכן.. נסיעה באוטובוסים.

ולאחרונה התחילו לי חלומות של נושא חדש שפשוט לא היה אפשרי לפני כשנתיים.   

על זה גם חלמתי חלום היום.

ולא לשכוח שתמיד היה לי חלומות מפחידים. רק שלאחרונה כשיש חלום מפחיד אני מתעורר באמצע הלילה וחושב:

"חלום מפחיד" אומר לעצמי: "טוב תמשיך לישון, חבל לפספס שעות שינה".

אולי העדות הטובה ביותר לכמה השתנתי.

בכל מקרה החלום שחלמתי היום הייתי רוצה שיהיה לי את האומץ, התושייה וחשוב מכל את ההזדמנות לישם בחיים אבל אני מאוד רחוק מזה עדיין.

דברים רבים שרציתי שיקרו בחיים שלי בסוף קרו - לטוב ולרע. ואני מתחיל להיזהר כשאני רוצה משהו.

בסופו של יום זה כנראה ישאר בדיוק מה שזה - חלום.

או שאני צריך להגיד בסופו של לילה. 

בחלום

ראיתי את הכול

את העתיד נושק לעבר

את המציאות מרחפת על כנפי דמיון

אותך ואותי

ביחד

בחלום

חשבתי

לרגע חשבתי על כולם

על היופי

על אותו דבר קטן

מושלם

בחלום

צחקתי וקיימנו יחסים

בחלום

כמו שלג על ריסים

בחלום

ראיתי ואת לא ראית אותי

אמיתי

בחלום

אבל זה לא מספיק

רוצה במציאות

טעות

ושטות

נאגרת 

נאגרת היא עצבות

ובחלום

בלילה הלבן פתאום

חלום ליל חורף

זיכרון

תפילת אשכבה ביום ראשון

ובחלום

מלאך של שחור

אומר שלום

פתאום מבין שזה הסוף

ורק לישון

ובחלום

בנות וחזיונות

ובחלום

רק עוד קצת

רוצה להיות

ובחלום עדיין מחפש

ובחלום

ציפורניים קוסס

גוסס

במציאות

מחכה עוד לפריחה

שלכת על מרפסת

ורגל יחפה

ובחלום

מנוחת צהריים

אבל אין כלום

בינתים

וגם אתה וגם אני לבד

אם רק תתן לי יד

וגם שאין עוד מה לשאול

עדיין אבקש

ממך אהובתי לתת לזה להימשך

וכך פתאום אומר לך להפסיק

כי אין לי עוד, אין כוח להחזיק

וגם שאבקש ממך מעט אדום בקערה קטנה

תדעי שללא תנאי אני שלך קשוב ונענה

ואין לי עוד רצון אחד בלבד

להיצמד אלייך

להיות אחד

לעד

אהובתי תיקחי אותי מכאן

כי נשמתי שלך היא כבר מזמן

אני מוכן

למות למען יופי

למען אהבה

פולחן הנשמה

ואודה לתקווה

אהובתי ואהובי גם כן

אקדיש אותך אלי וניתחתן

ניתן ליבנו בקשר נישואים

ניתן חיים

ואת אהובתי

שלא אשמור

ואת אהובתי

תדעי שלא צריך אני לחזור

כי בנשמה של העולם

תמיד היינו יחד

יחד

מבין כולם

ושלישיה וזוג וערב רב

נשוט אל תוך הלילה חורף סתיו

וגם הזמן יפסיק את קיומו ויתהפך

עם בוא הבוקר

קריאת עורב

ויתהפכו יוצרות

ימות ההיגיון

כשהחלום יקוץ

רק אז נוכל לישון

כשהחלום יעור

יגיע בוקר יום ראשון

וכך אולי נוכל להתעורר

לדעת שביחד

אין מה לרצות יותר

אין מה למהר

להיות כאן ועכשיו

דומה

אחר

חלום של אהבה

חלום כחול

חלום קטן

ציירי לי במכחול

חלום קצר של ליל אביב וקיץ

חיים שלמים בתוך גלעין עץ זית

ולא יכול להיות אחר

ולא יכול לרצות פחות

לרצות יותר

חלום סיוט עומד להיגמר

יש הרבה דברים אותם הייתי רוצה לעשות, אך אני לא מעז לעשות אף אחד מהם.

אני צריך לחכות לזמן המתאים, למקום המתאים.

אני צריך להפסיק לרצות, אז אוכל לעשות את אותם דברים.

חסר לי מישהי לחבק אותה.

אם יכולתי להראות איכשהוא שאני לא מזיק, לא מסוכן. רק מעוניין בטוב בסיסי, בשיתוף פעולה.

לא מוכן למכור את עצמי סתם כך והקסם לא עושה את שלו. נשאר לי רק לחכות, אולי משהו יבוא.

אהבה היא אותו דבר שמעלה את החיים לויברציה גבוה יותר. הכול פועם פתאום, האורות חוזרים.

ניסיון רע מהעבר גורם לי לחשוב פעמיים לפני שהפרפרים מתחילים לעוף.

יותר מדי שיקולים בדרך.

איזה מין בן אדם אני בכלל.

איזה מין חיים יש לי.

מין מוצא את מינו ואז יש פירוד.

ועוד פעם.

אהבה זה באמת כמו כימיה. 

לא מאמין באחת ויחידה. יש כמה אחת ויחידות.

לאחר שנתיים וחצי של קשרים פתאום נגמר הדלק.

ועדיין מנסה להתניע.

הרבה מטרות יש לי בחיים האלו. רובם מחזיקי כוסות.

מצבי רוח מכתיבים לי תסריט ואני מנפנף בידיים פעם בהסכמה ופעם במחאה.

לפעמים נהנה לזרום עם התת מודע הקולקטיבי ולפעמים נמאס לי ממנו.

בלילה יש גם חלומות אבל הם יותר כמו רשימות של הנפש. את זה אני אוהב את זה אני שונא. מה בכלל יוצא לי מזה.

ואז מתעורר בבוקר ורושם את הכל.

אבל אין כמו חלומות אירוטים.

ולא יכול שלא לנסות כך שאם תרצי לדבר רק תשלחי הודעה.

בחודש האחרון המחשב שלי התקלקל.

כתוצאה מזה ראיתי הרבה טלויזיה.

זכרתי את החלומות שאני חולם.

וכתבתי הרבה במחברת ישנה אחת.

הספקתי לטעום פעם נוספת מחיים יותר פשוטים ויותר טובים ויותר מפוקחים.

ואני כנראה אוהב להיגמל מדברים כי כמו שהפסקתי לאכול שוקולד אחרי שסיימתי לקרוא את כריסטיאנה. פ אין בי שום חשק לשבת מול המחשב עכשיו.

אולי גם אני יפסיק לראות טלויזיה בסוף ואני אשתגע. הרי אתם יודעים שלהיות משוגע (חופשי) זה טוב ילדים?

***

אני כל כך עייף לאחרונה. הפסקתי לעסוק בפעילות מועילה למרות שאני קורא הרבה יותר ספרים.

התחלתי אפילו לאהוב להיות עייף. דבר שלא נשמע כמותו בעולם שלי. מתברר שזה כיף להיכנע ולישון את דרכך בחיים.

הקשר הנוכחי שלי הגיע לשיא ולאחריו הנפילה הגדולה

כמו ברומן מוצלח, אני מנסה לאסוף את הרגשות שלי שנשברו לאחר שהניצוץ נעלם.

ואני רציתי שעוד כל מיני דברים יקרו בינינו פתאום. שמצבים יצקו עצמם בהתאם לסיטואציות ודברים פשוט יקרו.

עכשיו אני פשוט אדיש. נטול רצונות בכלל. כאילו שאני מת ואני הוא הקשר.

מפחיד לראות שאותו אדם שהעלית על נס כמה שבועות קודם לכן נופל ביחד עם המצב רוח שלך.

***

ברקע:

Mandalay - You Forget

***

עוד פעם היה לי חלום על סקס.

סתם בחורה חמודה שהכרתי לפני שנה.

כנראה שזה חסר לי.

"לבחורה בחלום היה אופי של מזל קשת: כיפית, פיסית, אוהבת סקס אבל לא לוקחת דברים ברצינות"

היא באמת היתה מזל קשת.

***

בחוסר הרמוניה עם האהבה שבתוכי.

"אותן שפתיים חסרות מנוחה

מונעות ע"י פעימות בלתי פוסקות

מחשבה

אותה לשון הנדחפת לעניינים לא שלה"

עייפות.

"לברוח מהעולם

לברוח מכולם

עיוור לאותו חלום ישן

שפגע והוציא עשן

מסך ערפל בשדה של תקווה

מה הדרך הכי קצרה

להתחבא מכולם

מהעולם

לקרוע אותם עיניים

ישנות

לא עובדות ולא מכוונות

ואין בהם יותר דמעות

יבשו משנים של נזילות

כמו מכונה שהתקלקלה

עיוורת יותר בכל שנייה

רק 2 אבנים יפות

בין אותו מרחב אינסופי של מחשבות."

אני זקוק נואשות שתביני אותי

שפשוט תאהבי אותי

כבר לילה שלישי שאני חולם עלייך

הלילה קיבלת אותי לחיכך באופן כל כך מדהים. ללא תנאים.

רק הכרנו היום וכבר היית מוכנה להיות איתי עם כל הגוף והנשמה שלך. לא היה תנאים לא היה ספק רק קבלה. איחוד.

זה הרגיש כל כך טוב להיות בתוכך. להוציא את הכל החוצה להיות מי שאני בלי סיבה להיותי מה שאני.

ההית כל כך קטנה ושברירית אני מספיק עדין בכדי להעריך את זה.

והמילה הזאת. המילה!

זה לא היה סקס זה היה כל כך הרבה יותר מזה בצורה שלא ניתן להאמין. ללא מילים, ההינו ערים אחד לשני ומוקסמים אחד מן השני היינו 12.

מה שהכי אהבתי זה שלא הייתי צריך להיות אמיץ לידך לא הייתי צריך להעמיד פנים יכולתי גם לבכות ולא להתבייש. 

הנשמה שלי בכתה.

"זה בסדר?"

"כן"

ואני שותק כי אין לי מילה שמביעה את ההתפעמות שאני מרגיש

"קלינג" - טיפת מים ניתזת על זכוכית 

היינו בבית של חברים. באסיפה כלשהיא. אנשים דיברו ודנו בנושאים שונים.  השמיים היו חומים כחולים ואני שמחתי להכיר מישהי חמודה כמוך.